העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ט · פסוק יד
ואשמידם ואמחה את שמם וגו׳. השמדה לחוד אינו מוכיח על כליון גמור אלא אותו דור ולא בניהם מש״ה פירש ואמר ואמחה את שמם שהוא לאבד גם את הטף. והוא נכלל במה שאמר ה׳ ויחר אפי בהם ואכלם ככתוב בפ׳ תשא: