העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ד · פסוק לו
מן השמים וגו׳. שתי הוכחות שהראה לדעת כ״ז. א׳ הרי מן השמים וגו׳ וזהו מעלה הנבואה ושמעו בעצמם דבור אנכי ולא יהיה. וביאר איך הגיעו לידי נבואה. מתחלה השמיע את קולו ליסרך. דבאמת כמעט מן הנמנע להשיג כח הנבואה בלי מירוק הגוף כדאיתא ביומא ד״ו על משה רבינו שנתקדש בענן ז׳ ימים כדי למרק טבע הגוף אכן משה השיג מעלה גדולה נצרך למירוק רב. וכל ישראל לא נצרכו כ״כ אבל מכ״מ בלי מירוק כלל לא היה אפשר לבא לשמץ נבואה ע״כ השמיע את קולו ליסרך והיא מירוק והתפעלות עזה. וע׳ מש״כ להלן ה׳ כ״ג:
ועל הארץ הראך וגו׳ ודבריו שמעת מתוך האש. והיא נבואה ואחר כח הנבואה אין להסתפק עוד. וא״צ לחקירה פילוסופית: