העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ג · פסוק א
ונפן ונעל. לשון ונפן משמעו כמו שעולה ומביט לאחוריו כמסתפק אם ראוי וישר לעלות או לא. וכבר נתבאר בס׳ במדבר כ״א ל״ג ל״ד שלא היה ההכרח לבוא לידי מלחמה עם עוג. ואדרבה רצון משה היה שלא לכבוש ארצו עד אחר כבישת א״י. אבל ישראל לא נזהרו בדבר והגיע שעלו דרך הבשן. ובאמת היה זה סיבה מהמסבב ית׳: