העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ב · פסוק ז
כי ה׳ אלהיך ברכך בכל מעשה ידך. שהרי היו סמוכים לאדום ושאר ארצות הישוב והיו סוחרים והצליח ה׳ אותם. ידע לכתך. כפי׳ הספורני שהוא מלשון וידע אלהים. היינו השגיח על לכתך זו בפרטות. וכל ידיעתו ית׳ הוא לטובה כדאי׳ בספרי פ׳ בהעלותך אין הקב״ה זוכר אלא לברכה שנא׳ ה׳ זכרנו יברך. ומזה הוא ידיעה ג״כ:
לא חסרת דבר. ומשום זה כל הברכה שהגיעך ישנו בשלמות עמך. אחרי שלא הוצאת על צרכי בני אדם: