העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק א · פסוק כ
ואמר אלכם וגו׳. אני אמרתי ולא הקב״ה אמר אז כמו שאמר בחורב. שהוא ית׳ ידע משבאו לקדש ברנע מחשבות לבבם שמהלך הנסיי למשא עליהם באשר מוכרחים כמו כן להתהלך בדרך הקודש להיות נזהר בדבור רע מה שמדברים בינם לב״ע. והכל דומה כאלו מדברים באזני ה׳ וחמת מלך ית׳ מלאכי מות כאשר היה בקברות התאוה ועוד. ומש״ה מוכרחים להתנהג בדרך הטבע וא״כ יהיו נצרכים למרגלים וכמו שביארנו ר״פ שלח מש״ה לא אמר ה׳ אז עלה רש אך משה אמר גם בקדש ברנע: