העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק מד · פסוק ל
כי אין הנער ומת. יחשוב כמו שהנער מת כיון שעלול הוא לכך. ומזה יסוב והורידו עבדיך וגו׳ ביגון. היינו ברעה כמש״כ לעיל אלא שהנפטר עצמו צר לו מפני סימן רע כמ״ש ובניו צר להם שמת ביגון ואנחה ולא השיג רוה״ק כראוי לפני המיתה לברך את בניו: