העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק מא · פסוק מח
את כל אוכל. אפי׳ שאינו מתקיים והוא נקרא אוכל באשר נאכל כמו שהוא חי ע״פ רוב:
ויתן אכל בערים. בשני השובע ולא ידעו מטוב השובע:
אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה. ולא הוליך למרחוק. משום דמאכל כזה מתקלקל ונאכל רק כשהוא חי וע׳ מ״ש בס׳ במדבר ל״ה ז׳. ובזה נשאר הדגן שנקרא בר בשלימות: