העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לט · פסוק כא
ויט אליו חסד. לשון הטיה הוא למעלה מדרך העולם דדרך יושבי בית הסהר שאין שם חן וחסד. כי המה בעלי עול וגניבה וכדומה. אבל מכ״מ על יוסף הטה חסד בהשגחה פרטית. שכל יושבי בית הסוהר התחסדו עמו ונהגו בו כבוד. ויותר מזה ויתן חנו: