העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לז · פסוק לה
וכל בנותיו. ע׳ מש״כ להלן מ״ו ז׳ בזה:
כי ארד אל בני אבל. כדבר דוד המלך על הילד אני הולך אליו. כך אמר יעקב כי ארד אל בני במותי באבלותי לקבר:
ויבך אתו אביו. היה ראוי לכתוב תחלה ויבך. אלא בא ללמדנו שלא נהג בכי ג׳ ימים אלא בכה אותו כ״ז שהיה אבל עליו: