העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לז · פסוק ל
הילד איננו. עתה שב אל דברו לומר שהוא איש אלא ילד. ואינו חייב עונש כלל:
ואני. שע״פ דברי נשלך לבור ונאבד ואלו לא נשלך לבור הרי לא הי׳ מניח להרגו ולמכרו בשום אופן אבל עתה שעל פי עצתי יצאה קלקלה זו:
אנה אני בא. לאיזה מקום אהי׳ גולה כדין הורג בשוגג. וכמו שכבר אמר ה׳ לקין על שהרג בשוגג נע ונד תהיה בארץ עי״ש: