העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לו · פסוק כד
ואיה. הוא״ו נוספת כפרש״י. והטעם ע״ז הוא סיבת ענה דבל״ס ענה אחד הוא. ואהליבמה יוכיח. ולא כרמב״ן. שכ׳ שכן דרך לכתוב כמו ואת דינה בתו דא״כ הי׳ לכתוב ואהליבמה בתו אלא בא הכתוב להודיע שהיא אהליבמה בת ענה שנזכרה לעיל בת ענה בת צבעון. ולפי הפשט לא הי׳ לצבעון בן ולקח לו את ענה אחיו לבן ואח״כ נולד לו איה מש״ה כתיב איה קודם שהוא בנו העיקר אבל ענה הי׳ גדול וקודם לו. מש״ה כתיב ואיה ללמד שהוא שני לענה: