העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לד · פסוק ל
עכרתם אתי. באשר מדת יעקב היה רק אהבת השלום ולשבת בטח. עתה הנני מוכרח לצאת מגדרי:
להבאישני בישב הארץ. להתגר מלחמה עמהם. וכלשון המקרא שמואל א׳ י״ג. נבאש ישראל בפלשתים:
ואני מתי מספר. מעט גבורי מלחמה וע׳ דברים ל״ג ו׳:
ונשמדתי אני וביתי. שם ט׳ כ׳ וכ״ה נתבאר דהשמדה אין משמעו כליון הוא ובניו אלא אותו בעצמו ולא בניו וה״נ לא ירא יעקב מן הבנים. דגמירי דלא כלי שבטא אבל ירא לעצמו ונשיו וכל ביתו: