העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לא · פסוק מז
יגר. מלשון אגירה וקבוץ:
שהדותא. לא אמר שהדא שהיה במשמע שהיגר הוא העד אלא שהדותא משמעו עדות וא״כ הכונה היגר משמש להעד והוא המצבה כדי שלא יאבד אותו האבן היחידי ע״כ יהי הגל הזה משמשו לעדות:
ויעקב קרא לו גלעד. ג״כ לאותה כונה ולא אמר גל עדות. משום דעד משמעו בלה״ק שם דבר עדות כדרשת חז״ל בסוטה על ועד אין בה. שני עדים והביאו ראיה מלשון המקרא והוא עד. אבל לבן לא ידע היטב משמעות עד בל״ק. והבין שיעקב רוצה שהגל יהיה ג״כ עד. והחליט הדבר ואמר.