העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ל · פסוק לב
כל שה. נכלל שה כשבים ושה עזים:
נקד וטלוא. עיקר השה הוא נקד ויש בו טלאים רחבים:
וכל שה חום בכשבים. סתם כשבים הוא לבן וסתם עזים שחורות כמבואר במס׳ שבת פ׳ המוציא יין וחום הוא אדום או שחור ואינו מצוי כ״כ בכשבים:
וטלוא ונקוד בעזים. שיהא עיקרו טלוא ויהיה בו ג״כ באיזה מקומות נקודים של לבן:
והיה שכרי. מה שיהיה כהיום בצאן לבן כאלה המה שכרי על להבא. או על עבידתא שפירתא של עבר. אע״ג שא״י לתבוע עבור זה כמבואר בח״מ סי׳ של״ב מכ״מ יכול לבקש עבור זה ואינו רוצה להיות נשכר כ״א בזה האופן: