העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כז · פסוק מד
וישבת עמו. משמעו עמו ממש לא בביתו לבד אלא בעסקיו למען היותך נדרש לפניו ויגן עליך. וע׳ להלן כ״ט י״ד:
עד אשר תשוב חמת אחיך. חימה הוא עברה השמורה בלב כמה ימים וחששה שלא ירדוף אחרי יעקב למקום שהוא. ע״כ הזהירתו שישב את לבן ממש ימים אחדים: