העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כד · פסוק ס
את היי לאלפי רבבה. הוא ברכה בכמות רב:
ויירש זרעך את שער שונאיו. הוא ברכה באיכות שיהיו חכמים יושבי שער. אפי׳ בשערי שונאיו והוא מפני שיהיו נדרשים לחכמתם ועצתם. ולעיל בפ׳ עקידה הי׳ כמו כן ברכת ה׳ ויירש זרעך את שער אויביו אלא שהקב״ה היודע מחשבות אמר אויביו שהוא בלב. אבל שונאיו משמעו גם בפועל כדכתיב דברים ל׳ ז׳. על שנאיך אשר רדפוך. ואנשים לא ידעו הפלא הלז כי אם יראו אשר אפי׳ שונאיו בפועל יהיו נצרכים לחכמת ישראל: