העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כד · פסוק ט
וישם העבד וגו׳ וישבע לו. ולא פירש הכתוב שנשבע בה׳ אלהי השמים. ומובן שמסתמא הי׳ כן וכמש״כ לעיל כ״א כ״ה. וא״כ גם זה מיותר והי׳ ראוי לכתוב ויעש העבד כן. אלא בא ללמד דשבועה בלי נק״ח אינה שבועה משא״כ שבועה בלי שם הוי שבועה. והכי מבואר בדיוק ברי״ף שם שרק מזה המקרא הוא שלמדו חז״ל דשימת העבד תחת ירך א״א הי׳ במקום נק״ח. ולא ממקרא הראשון. והיינו משום שלפי הפשט אינו ענין לשבועה כמש״כ לעיל ב׳: