העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כב · פסוק כ
אחרי הדברים האלה. סמך ענין לזה. דבאמת לכאורה פלא. וכי כך דרכו של א״א שהיה מקרב את קרוביו עד שמסר נפשו על לוט ב״א. ולמה לא חקר בכ״ז המשך משלום נחור אחיו והלא דבר הוא. אבל הוא אשר ביארנו ריש פ׳ לך שבדבר ה׳ לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך. נכלל שהוא מוזהר להסיח דעת מבית אביו. ואסור היה לו לזכור מהם. אבל עתה כאשר נתעלה במעלה עליונה שאפשר להיות דבוק בה׳ ושוב לא היה חשש שמא ישוב למשפחתו. הותר לו לזכור מהם ולחקור עליהם. אז הוגד לו: