העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כא · פסוק ז
ותאמר. ביארה שמבינה שכך הוא אע״ג שודאי לא העז שום אדם לצחוק בפניה מ״מ היא מבינה שהרי, מי מלל לאברהם וגו׳. כדרך המברכים שיוליד עוד בנים. והיא לא שמעה משום אדם שבאו על השמחה שיאמר לאברהם היניקה בנים היינו שתלד עוד. אלא משום שאינם מאמינים. וביארה הטעם שאין מאמינים:
כי ילדתי בן לזקוניו. ולא לזקוניי אלא לזקוניו מש״ה מסתפקים וצוחקים בלבבם ע״ז: