העמק דבר על בראשית· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ג · פסוק טו
ואיבה אשית. תהי מיבעי. אבל באשר שבאמת הנחש מצוי בין הנשים כדאיתא בב״ר פ׳ צ״ח וגם בשנתה אוהב למצוץ חלבה ואינו מזיקה. רק כשהיא מקיצה בורחת ממנו. וגם הוא בורח כאלו אויב אותה וזהו מליצה אשית לאחר שאהבה ורגיל אצלה נעשה אויבה:
הוא ישופך ראש. מתחלה ישתדל הוא לשוף אותך:
ואתה תשופנו עקב. לבסוף גם אתה תראה לשופו אבל בל״ז אין הנחש מזיק בלא לחש מלמעלה: