העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כז · פסוק ג
והוא לא היה וגו׳. דאלו היה. נהי שלא מצינו שבניהם אבדו נחלתן. מכ״מ לא הי׳ מקום לצעוק למה יגרע שם אבינו:
ובנים לא היו לו. ולא אמרו ובנים אין להם. דמשמע שעתה אין להם. ומה לי אם לא הי׳ מעולם או היה ומתו בלי ז״ק. אלא מזה למדו חז״ל פ׳ יש נוחלין דב״צ חכמניות היו ובאו מפרשת יבום. וטענו א״כ שהבנות אינן בני הקמת שם תתייבם אמנו. ולפי זה אין הטענה אלא כשלא היו להם בנים זכרים כשמת דאם הי׳ בשעת מיתת האב. א״א להתייבם אפי׳ אינן בני הקמת שם: