העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כב · פסוק מ
ויזבח בלק וגו׳. באשר בלק התבונן ההכרח שבלעם יתן עינו על ישראל אלא שהוא מוזהר ע״ז בקש עצות להעבירהו על אזהרתו. ואין עצה כאכילה ושתיה. וכמו שביארנו בספר בראשית ל״ז י״ב הא דאיתא בחולין דף ד׳ אין הסתה אלא באכילה ושתיה יע״ש. וכן כאן כשבקש בלק להסית את בלעם לדבר עבירה עזב את השרים עמו וזבח לו צאן ובקר. וניסת גם יכול לו ע״כ: