העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק יג · פסוק כג
ויבואו. שניהם כלב וחבירו שהלכו בנגב:
עד נחל אשכל. שהיה בפרדס מחוץ לעיר:
וישאהו במוט בשנים. כמשמעו המה השנים נשאוהו עד אשר נתקבצו כל האנשים. ומשם נשאו את האשכול עד מדבר פארן. ואז נשאו שמנה אנשים כדאי׳ בסוטה. ואי לא כתיב בשנים ה״א דפירוש וישאוהו במוט. כל אחד מהם נשא מקצת הדרך. מש״ה פירש הכתוב דשניהם הניחו המוט על הכתף ביחד: