העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק טו · פסוק יט
באכלכם. דוקא אכילתכם. ולא מאכל בהמה. וכדתנן במס׳ חלה עיסת הכלבים בזמן שאינה ראוי׳ לאכילת אדם פטורה מן החלה:
מלחם הארץ. מזה למדנו דגם לחם קובע לחלה. אע״ג שלא היה בשעת עריסה שיעור חלה. והיינו דקיי״ל דהסל מצרפן לחלה. (הכי מבואר בשאלתות סי׳ ע״ג ורי״ף פ׳ א״ע והרמב״ם הל׳ ביכורים) והא דלא כתיב לחם תרימו תרומה כמו שכתוב בעריסה חלה תרימו תרומה עוד יבואר בסמוך: