העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ח · פסוק יב
את האחד חטאת ואת האחד עולה. אין הלשון מדויק והכי מיבעי ועשה אחד חטאת ואחד עולה. דהאחד משמעו המיוחד ושניהם א״א להיות מיוחדים. וע׳ מש״כ בס׳ ויקרא ט״ו ל׳. איברא כאן משמעות האחד חטאת. שהוא מיוחד בהקרבתו. שמעשיו כחיצון ונשרף כפנימי. והאחד עולה כמשמעו. המיוחד שבעדר לעולה. וחטאת נמשך אחר עולה לענין מובחר כמש״כ בס׳ ויקרא י״ב ח׳: