העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ח · פסוק ט
והקרבת את הלוים לפני אהל מועד וגו׳. הקרבה זו אינה אלא שיהיו מוכנים לדבר ה׳ במקרא הסמוך. לאחר שיהיו נקהלים עדת ישראל. והזהיר הקב״ה שיהיו הלוים נקרבים ומוכנים לפני שיקהלו ישראל. וכענין דכתיב בס׳ יחזקאל ג׳ ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה׳ עומד היינו עומד כ״י וממתין על יחזקאל. וכדאי׳ בנדרים ד״ח א׳. כך היו הלוים מצוים לעמוד הכן על קהלת ישראל:
והקהלת את כל עדת בני ישראל. משום שנצטוו לסמוך ידיהם עליהם וגם שנעשו הלוים כמו קרבן שהביאו ישראל. מש״ה על הבעלים לעמוד בשעה שנעשו לקרבן. וע״ע ס׳ ויקרא ח׳ ב׳: