העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ה · פסוק יח
את מנחת הזכרון. כאן הקדים הכתוב טעם הזכרון. דמש״ה יעמיס עלי׳ המשא כדי שתזכור שהיא מזכרת עונה ותודה. וכאן פי׳. מנחת קנאות היא. קנאת המקום שלא חסה על שמו שנמחק:
וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים. מבואר ברבה וברמב״ם הל׳ סוטה שאוחז בכל זה העת שהמנחה על כפיה המים נגד פני׳ ומודיע לה תכונת המים שהמה מרים המאררים: