העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ה · פסוק יב
כי תשטה אשתו. שתעשה דברים מכוערים. והוא שטוי מבעלה ואח״כ. ומעלה בו מעל. ידוע דמעילה הוא יציאה מרשות לגמרי. שתאסר לגמרי עליו. ולא נימא דבסטוי לחוד נאסרה לגמרי עליו באין עצה. מש״ה מפרש הכתוב עוד ושכב וגו׳ שלא נאסרה אלא אם שכב וגו׳: