העמק דבר על במדבר· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ה · פסוק טו
כי מנחת קנאת הוא. אם טהורה היא ובחנם הקפיד הבעל. מש״ה אין רצון ה׳ לקבל ממנו מנחה מהודרה. משום שלא ראוי לקנא בחנם. ואם נטמאה בדברים מכוערים וגרמה לזה שיקנא הבעל בצדק. מכ״מ. מנחת זכרון מזכרת עון הוא. ואין שום קרבן בא לרעה כי אם לטובה. שהרי בזמן שאדם מישראל מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי כו׳: