פרפראות לשמירת העיניים - פרשת חיי שרה
''ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין וגו''' (בראשית כד,כט)
ומבואר באור החיים הקדוש (שם) שזכה לבן בפסוק זה לתואר של כבוד כמו הצדיקים שנאמר עליהם ''ושמו בועז'' (רות ב,א), ''ושם האיש אלימלך'' (שם א,ב), שמם קודם להם, ולא כמו הרשעים שעליהם נאמר בהיפך ''נבל שמו'' (שמואל א כה,כה). וזה משום שלבן רץ החוצה כי חשש שאליעזר הוא אדם שאינו צנוע ומנסה לפגוע באחותו וגונב את דעתה על ידי נתינת תכשיטים וכו', ומכיון שעשה כן משום שכאב לו על מידת הצניעות זכה שנכתב עליו בתורה תואר של צדיקים אף שהיה ההיפך הגמור.
''ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו''' (בראשית כד,סז)
ופירש רש''י שבאהל שרה היה נר דולק מערב שבת לערב שבת על ידי נס, וברכה מצויה בעיסה לכל האורחים וענן קשור על האוהל.
סימנים אלה הינם רמז לשלוש מצוות מיוחדות לאשה, והם: נרות שבת, הפרשת חלה, וטהרת המשפחה - שזה ענן הקדושה על בית היהודי. וכשמתה שרה פסקו עד שבאה רבקה ואז חזרו. ומכאן שמעלות אלה הם בזכות האשה, ומי שמתנהגת כמו שרה בצניעות ובהתנהגות תזכה גם לשכר הגדול הזה שזכתה שרה בעולם הזה ותראה ברכה.