פרק ח - הנהגות כלליות
הנהגות כלליות השייכות בכל עת, ושייכות הן ביותר בשבת קודש
א מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוּץ מֵהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכָל הוֹצָאַת מִצְוָה שֶׁאִם הוֹסִיף מוֹסִיפִים לוֹ (עיין ביצה טז.). וּמֻתָּר לִבְטֹחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ צְרָכָיו גַּם אַחַר הַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוֹצִיא לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְהֵם דַּרְגּוֹת בֶּאֱמוּנָה. וְכָתַב הַרַמְבָּ"ם (הלכות שבת פרק ל הלכה ז): "כָּל הַמַּרְבֶּה בְּהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וּבְתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח". וְהַפֶּלֶא יוֹעֵץ בְּסִפְרוֹ חֶסֶד לַאֲלָפִים (סימן רנא) חִדֵּשׁ שֶׁעָדִיף לְצַמְצֵם בְּהוֹצָאוֹת שֶׁל שַׁבָּת בִּכְדֵי לִתְמֹךְ בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּבְנִזְקָקִים "לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", עַיֵּן שָׁם.
ב אִם שׁוֹלְחִים אֶת הַיְלָדִים לְמִשְׁפְּחוֹת קְרוֹבִים אוֹ יְדִידִים לְשַׁבָּת, יֵשׁ לִבְדֹּק הֵיטֵב אֶת מִדַּת יִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּבֵית אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, וְכֹל עוֹד שֶׁלֹא בָּרוּר שֶרָמַת יִרְאַת הַשָּׁמַיִם עוֹמֶדֶת בַּדְּרִישׁוֹת אֵין לְשָׁלְחָם אֵלֵיהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן. וּוַדַּאי שֶׁטּוֹב לְשָׁלְחָם לְבַיִת שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיִּרְאוּ הַנְהָגַת שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּבֵיתוֹ, שֶׁזֶּה וַדַּאי יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם.
ג כְּשֶׁהַבָּנִים מַגִּיעִים לְשַׁבָּת מֵהַיְּשִׁיבוֹת וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעִים הַחֲתָנִים וְהַכַּלּוֹת לְשַׁבָּת, יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְהַזְמִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת אוֹרְחִים נוֹסָפִים, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים לְהַקְדִּישׁ לָהֶם אֵת תְּשׂוּמַת הַלֵּב וּלְחַזְּקָם כְּיַד ה' הַטּוֹבָה.
ד אֵין לְהַזְמִין חֲבֵרִים וְכַיּוֹצֵא בַּזֶּה לִסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת כְּשֶׁלֹּא מַקְפִּידִים בְּיוֹתֵר עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם. וְהַרְבֵּה תַּקָּלוֹת יָצְאוּ מִכָּךְ.
ה אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹזֵר וּמְסַיֵּעַ לְ"סַל שַׁבָּת" הַמַּעֲנִיק סְעוּדוֹת שַׁבָּת לְנִּזְקָקִים שֶׁאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת, וּמַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַמַּחְמִיר בְּמִי שֶׁלֹּא מְסַיֵּעַ לְכָךְ (מודפס בסדורים קודם הקידוש של שבת).
ו הַמְּעוֹרֵר וְהַמַּזְהִיר עַל שְׁמִירַת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, יָכוֹל לִתְרֹם מִצְוָה זוֹ לְחוֹלֶה וּסְגֻלָּה הִיא שֶׁיִּתְרַפֵּא (תורת היולדת).