אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש פרק ה - ההנהגות בשבת

הנהגות לשבת קודש

פרק ה - ההנהגות בשבת

פרק ד - ליל שבת

הנהגות כלליות השייכות בכל עת מיום השבת

א לְהִתְיַחֵד עִם הַשַּׁבָּת, לְהִמָּנַע מִדִּבּוּר חֹל וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה בְּטֵילָה. וּסְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְהַצְלָחָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב כְּלָל עַל טִרְדוֹת הַחוֹל וּבְעָיוֹת הַזְּמַן, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא פּוֹלִיטִיקָה וְכַדּוֹמֶה, שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בִּקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת.

ב לְהַרְגִּישׁ בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת שֶׁאֲנַחְנוּ בְּהִשְׁתַּלְּמוּת רוּחָנִית. וּלְהוֹסִיף בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְלִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת.

ג אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּשַׁבָּת גַּם דְּבָרִים בְּטֵלִים הַמֻּתָּרִים מֵעִקַּר הַדִּין.

ד שִׁיטַת הַרְאֵ"ם תַּלְמִיד רַבֵּינוּ תָּם בְּסִפְרוֹ "יְרֵאִים" (סימן תי): מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם בְּלִבּוֹ לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת וְלִשְׁמֹר וְלִהְיוֹת חָרֵד עַל הַדָּבָר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמִכָּאן לָמַד בְּיַבִּיעַ אוֹמֶר (ח"ז עמ' עא) שֶׁהַמִּסְתַּפֵּק אִם אָמַר "רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ" בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁאֵימַת שַׁבָּת עָלָיו וּמִן הַסְּתָם אָמַר, (ועוד עיין חלק ט עמ' רסא).

ה "שֵׁשֶּׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָּ כָּל מְלַאכְתֶּךָ" (שמות כ,ט). פֵּרַשׁ רַשִּׁ"י: כְּשֶׁתָּבוֹא הַשַּׁבָּת יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה (מכילתא פרשת יתרו). כְּלוֹמַר, מִצְוָה שְׁיַחֲשׁוֹב הָאָדָם בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ הַכֹּל עָשׂוּי וּמוּכָן לוֹ וְלֹא מוּטָל עָלָיו כְּלוּם, כָּךְ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם טִרְדָּה אוֹ מַחֲשָׁבָה כָּל שֶׁהִיא עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ "מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח".

ו מִי שֶׁחוֹשֵׁב עַל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ בַּחֹל אֵינָהּ מִתְבָּרֶכֶת (כף החיים פלאג'י סימן ל). וּמֵאִידָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל כָּךְ יִתְמַלְּאוּ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה (תוספת שבת בהקדמה). כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ עַד הַשַּׁבָּת עָשִׂיתָ הִשְׁתַּדְּלוּת וּמֵעַכְשָׁו זֶהוּ עִנְיָן שֶׁלִּי. חוֹבָתֵנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל, אוּלָם הַתּוֹצָאוֹת בִּידֵי ה' יִתְבָּרַךְ.

ז הַנְהָגָה טוֹבָה, שֶׁלֹּא לִקְרֹא בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ עַל פּוֹלִיטִיקָה וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִילוּ לֹא בְּעִתּוֹנִים חֲרֵדִים. וּכְדַאי שֶׁיָּכִין כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ סֵדֶר לִמּוּד הַמַּתְאִים לוֹ לִימוֹת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ מִשְׁנָיוֹת שַׁבָּת פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י עַל הַפָּרָשָׁה, סִפְרֵי מוּסָר וְסִפּוּרֵי צַדִּיקִים, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ח אָמַר מַרַן הָרַב שַׁךְ זיע"א: שׁוֹמֵר שַׁבָּת הוּא הַשּׁוֹמֵר שֶׁאֲחֵרִים לֹא יְחַלְּלוּהָ, וּכְמוֹ שׁוֹמֵר מִפְעַל וְכַדּוֹמֶה. וְלָכֵן יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עַל אִסּוּרֵי הַשַּׁבָּת. וּמִשּוּם כָּךְ זוֹ הַמִּצְוָה הַיְּחִידָה שֶׁבָּהּ נֶאֱמָר: "אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ" (שמות כ,י).

ט בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ יֵש לְהַקְפִּיד יוֹתֵר בִּדְבָרִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַקְפִּיד עֲלֵיהֶם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. בִּתְפִלָּה, בִבְרָכוֹת וּבְמִילֵי דַּחֲסִידוּתָא, וְכֵן בַּעֲנִיַּת אָמֵן וּבְהַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה.

י שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה בְּשַׁבָּת כְּמוֹ אֶלֶף שָׁעוֹת בִּימוֹת הַחֹל (בן איש חי פרשת שמות שנה שניה בהקדמה).

יא לְהַקְפִּיד לְהַשְׁלִים בְּשַׁבָּת מֵאָה בְּרָכוֹת. שֶׁכַּיָּדוּעַ בִּהְיוֹת תְּפִלּוֹת הַשַּׁבָּת קְצָרוֹת מִתְּפִלוֹת יְמֵי הַחֹל וּבִרְכוֹתֵיהֶן מוּעָטוֹת, יֵשׁ לְהַשְׁלִים לְמֵאָה בְּרָכוֹת בְּבִרְכּוֹת הַנֶּהֱנִין.

יב מִשּׁוּם כָּךְ כְּדַאי גַּם לְהָכִין מִינֵי בְּשָׂמִים מֵעֵרֶב שַׁבָּת לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת "עֲצֵי" "עִשְׂבֵי" "וּמִינֵי", וְכֵן מִינֵי מִגְדָּנוֹת וּפֵרוֹת לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וּלְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (אורח חיים סימן רצ סעיף א).

יג לְהִתְפַּלֵּל אַךְ וְרַק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ שָׁם חָכָם שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִתְחַזְּקוּת וּלְהִשְׁתַּלְּמוּת רוּחָנִית.

יד לְאַחַר הַתְּפִלָּה לָקַחַת אֶת הַיְּלָדִים לַחָכָם, שֶׁיְּנַשְּׁקוּ אֵת יָדוֹ וִיקַבְּלוּ אֵת בִּרְכָּתוֹ שֶׁיִּזְכּוּ לְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְאַהֲבַת הַתּוֹרָה. וּכְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (ראש השנה טז:) בִּדְבַר הַזְּכוּת לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בַּשַּׁבָּת וּבֶחָג. וּבִפְרָט שֶׁעֶצֶם הַמַּעֲמָד מוֹסִיף לַיְּלָדִים יִרְאַת שָׁמַיִם.

טו אֵין לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן בְּשַׁבָּת (משנה ברורה סימן תקס סעיף קטן ה).

טז הַנְהָגָה טוֹבָה שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּחִלּוּלֵי שַׁבָּת וּבְכָל מַעֲשֶׂה עֲבֵרָה, שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ פּוֹגְמִים בָּעֵינַיִם וּמוֹרִידִים מֵהַיִּרְאַת שָׁמַיִם.

יז בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ יֵשׁ לִנְהֹג בְּשִׁנּוּי מִיְּמוֹת הַחֹל בַּאֲכִילָה בַּלְּבוּשׁ וּבַהֲלִיכָה, וּבְעִקָּר בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הַנִּקְרָא קִירוּן פָּנִים. שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאֲכִילָה וְהַלְּבוּשׁ בְּשַׁבָּת כִּבְיוֹם חֹל, אֶלָּא נָאֶה וּמְכֻבָּד וּמְפֹאָר יוֹתֵר, וְכֵן הֲלִיכָה מְיֻשֶּׁבֶת יוֹתֵר וּבְנַחַת וְלֹא בִּמְרוּצָה כְּבִימוֹת הַחֹל.

יח יֶשְׁנָם הַסּוֹבְרִים שֶׁבְּשַׁבָּת הַהֲלִיכָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עָקֵב בְּצַד גֻּדָּל וְלֹא מַהֵר יוֹתֵר.

יט מַעֲשֶׂה בֶּחָסִיד אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁבְּשַׁבָּת הָיוּ הִלּוּכוֹ וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שׁוֹנִים כָּל כָּךְ מִשְּׁאַר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ עַד שֶׁהָיָה נִרְאֶה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בַּחֲצִי אַמָּה (25 ס"מ), וְהָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָאָרֹךְ (הקדמת ספר מנחת שבת).

כ לְהִזָּהֵר מֵהַקְפָּדָה בְּדִּבּוּר בְּיוֹם שַׁבָּת, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַקְפָּדָה אֲפִלּוּ בַּלֵּב. וְזֶה גַם מִשּׁוּם שֶׁהַיְּלָדִים וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִמְצָאִים עִם הַהוֹרִים, וּבִפְרָט בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת, וַעֲלוּלִים לִלְמֹד זֹאת מֵהִתְנַהֲגוּתָם. וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּזֶה מְאֹד (לב אליהו חלק א עמ' רעג).

כא לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַיְּלָדִים שֶׁלֹּא יִסְתּוֹבְבוּ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ בָּרְחוֹבוֹת וּבְחוּצוֹת קִרְיָה, אֶלָּא לֶאֱכֹל אִתָּם וּלְשַׁנֵּן וְלַחְזֹר עִמָּם עַל מַה שֶׁלָּמְדוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ. וְאִם אֵין הַהוֹרִים יוֹדְעִים לַחְזֹר עַל לִמּוּדֵי בְּנֵיהֶם, יָבִיאוּ לָהֶם מְלַמְּדִים שֶׁיַּחְזְרוּ עִמָּם עַל תַּלְמוּדָם, וְאַשְׁרֵיהֶם שֶׁזָּכוּ לְכָךְ.

כב הַמְּחַלֵּל שַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת אַרְבָּעִים יוֹם לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ (אורח חיים סוף סימן שלד). וּבְדוֹרוֹתֵינוּ הַחַלָּשִׁים דַּי בַּזֶּה שֶׁיְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת שְׁלוֹשִׁים וַתֵשַׁע מְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת, וְהוּא הַטּוֹב שֶׁבַּתִּקּוּנִים (חזון איש באגרותיו חלק ג קמט).

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה