אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש פרק א - ערב שבת

הנהגות לשבת קודש

פרק א - ערב שבת

ההנהגות השייכות לימות השבוע בכלל ולימי שישי בפרט להכנה ולצורך שבת קודש

א "זָכוֹר אֵת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ,ח). בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ יֵשׁ לִזְכֹּר אֶת הַשַּׁבָּת וּלְהִתְכּוֹנֵן לְקַבָּלָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מַמָּשׁ. (עיין רמב"ן פרשת יתרו).

ב חוֹבָה קְדוֹשָׁה לִקְרֹא שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ בִזְמַן זֶה יָכוֹל לִקְרֹא בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְאַחַר הַסְּעוּדָה. וְזֶה קוֹדֵם לִשְׁאַר הַלִּמּוּדִים.

ג יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הַתָּרַת נְדָרִים לְהִכָּנֵס לַשַּׁבָּת בְּטַהֳרָה, כְּמוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעֶרֶב כִּפּוּר.

ד הָרַב מָרְדְּכַי שַׁרְעָבִּי זצ"ל הָיָה עוֹשֶׂה תַּעֲנִית דִבּוּר כָּל עֵרֶב שַׁבָּת, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְכָךְ.

ה רָצוּי לְהַתְחִיל בְּכָל הַהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת קֹדֶשׁ מִיּוֹם רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי וְלֹא בְּיוֹם שִׁשִּׁי, שֶׁהַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה.

ו טוֹב לְהָכִין וּלְסַדֵּר אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת מִיּוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא לְאַחֵר אֶת הַהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לַשָּׁעוֹת הַסְּמוּכוֹת לַשַּׁבָּת.

ז יֵש לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לְשַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה וּבִזְרִיזוּת (בן איש חי פרשת לך לך שנה שניה הלכה א).

ח כְּדָאי לְסַדֵּר וּלְחַלֵּק תַּפְקִידִים לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בַּהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת, הֵן בִּדְבָרִים רוּחָנִיִּים וְהֵן בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ כֻּלָּם שֻׁתָּפִים בַּאֲוִירַת הַשַּׁבָּת הַנִּכְנֶסֶת.

ט תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאִישׁ לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ בַּעֲרִיכַת הַקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת כְּפִי כֹּחוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם צְנִיעוּת וּזְרִיזוּת (אורח חיים סימן רנ סעיף א).

י יֵש לְהִשְׁתַּדֵּל לָנוּחַ מְנוּחַת צָהֳרַיִם כְּדֵי לִהְיוֹת עֵרָנִיִּים בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת עִם כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. וּמִכֹּל מָקוֹם לֹא לָנוּחַ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר.

יא בִּימוֹת הַחֹרֶף שֶׁיְּמֵי שִׁשִּׁי קְצָרִים מְאוֹד, עָדִיף לְהַקְדִּים אֵת הַמֶּרְחָץ לִכְבוֹד שַׁבָּת לְלֵיל שִׁשִּׁי לְהוֹרִיד מֵהַמַּטָּלוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת. וּבִּפְרָט אָדָם הָרָגִישׁ לַקֹר שֶׁאִם יִרְחַץ בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְיֵצֵא מִיָּד, יָכוֹל לְהִצְטַנֵּן וּלְהַפְסִיד מִצְווֹת.

יב אִם נוֹסְעִים לְשַׁבָּת לְעִיר אַחֶרֶת יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְתַכְנֵן אֵת הַיְּצִיאָה כָּךְ שֶׁשָּׁעָה לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַׁבָּת יַגִּיעוּ כְּבָר לַמָּקוֹם שֵׁשׁוֹבְתִים בּוֹ. וּכְגוֹן אִם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת בְּשָׁעָה 4.00, שֶׁכְּבָר בְּשָׁעָה 3.00 יַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא עַל יָדָם שׁוּם תַּקָּלָה חַס וְשָׁלוֹם.

יג עַל אֲבִי הַמִשְׁפָּחָה לְהָכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְסִפּוּרֵי צַדִּיקִים כְּדֵי לְאָמְרָם בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

יד יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לְהוֹסִיף לְסִיר הֲחַמִּין וְהַתַּבְשִׁיל, וְכֵן לְדוּד הַמַּיִם הַחַמִּים וְלַחַלּוֹת וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶּה יוֹתֵר מֵהַמִּצְטָרֵךְ לָהֶם, וְזֶה כְּדֵי לָתֵת מֵהֶם לַאֲחֵרִים שֶׁנִגְּרְמָה לָהֶם תַּקָּלָה כָּל שֶׁהִיא וְנִשְאֲרוּ לְלֹא מַאֲכָלֵי שַבָּת.

טו כָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּבֵיתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וּבַהֲכָנוֹת הַמִּצְטָרְכוֹת לָהּ, הֲרֵי שֶׁיַּשְׁפִּיעַ בַּעֲקִיפִין מַהֵר מְאֹד עַל כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיִּנְהֲגוּ כָּךְ (הרב מבריסק זצ"ל).

טז חֶבְרַת שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת הַמַּזְהִירִים עַל קְדֻשָּׁתָהּ, מַעֲלָתָם גְּדוֹלָה מְאֹד. וְעַל כָּל פָּנִים יִזָּהֵר וְיַזְהִיר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְיֵעוֹרְרָם עַל זְמַן כְּנִיסַת שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בַּזֶּה. וְיִזְכּוּ בַּעֲבוּר זֶה הַמִּתְחַזְּקִים תָּמִיד בְּמִצְוָה זוֹ לְבָנִים גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל (משנה ברורה סימן רנו סק"ב).

יז יֵשׁ עִנְיָן לְהָקִים גְּמַ"ח לְהַטְבָּלַת כֵּלִים כָּל עֵרֶב שַׁבָּת, וְאַשְרֵי הַזוֹכֶה לְכָּךְ.

יח יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִכְעֹס וּלְהַקְפִּיד בְּעֶרֶב שַׁבָּת. מִשּׁוּם שֶׁהַשָּׂטָן מִתְגָּרֶה בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ בְּאֹפֶן מְיֻחָד, וְעוֹשֶׂה כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהַכְעִיס אֶת בְּנֵי הַבָּיִת.

יט "בּוֹאִי כַּלָּה". בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ מִתְחַתְּנִים עִם הַכַּלָּה - הִיא שַׁבָּת מַלְכְּתָא - וּמִתְיַחֲדִים עִמָּהּ יִחוּד הָרָאוּי לַעֲלִיָּה רוּחָנִית. וְכָל דִּבּוּר חֹל אוֹ כַּעַס וְכַיּוֹצֵא בַּזֶּה מְבַטֵּל אֶת מִצְוַת הַיִחוּד.

כ יֵש לְהַרְבּוֹת בְּעִידוּד לָאִשָּׁה וְלִבְנֵי הַבַּיִת עַל פָּעֳלָם, וּלְהַרְבּוֹת בִּשְׁבָחִים עַל טָרְחָם לְמַעַן בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַלְכָּה.

כא טוֹב לְהַקְדִּים אֶת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת וּלְאַחֵר אֶת יְצִיאָתָהּ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר (שבת קיח:).

כב יֵשׁ לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶם כְּנִיסָתָהּ בַּאֲמִירַת "בּוֹאִי כַּלָּה". וּבְתִּקּוּנֵי הַזֹּהַר (תקון מח) כָּתוּב: וְכָל הַמּוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּשַׁבָּת וְכָל הַגּוֹרֵעַ וְכוּ', עַיֵּין שָׁם. שֶׁאָנוּ נְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא שֶׁהַשַּׁבָּת תְּקַבֵּל אוֹתָנוּ. (ועיין הליכות עולם חלק ג עמ' עב).

כג יֵשׁ לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֻקְדָּם כְּכָל הָאֶפְשָׁר. שֶׁכַּיָּדוּעַ שׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת גַּם אִם יִצְטָרְכוּ לְהִתְיַסֵּר בַּגֵּהִנָּם לְתִקּוּן נַפְשָׁם, לֹא יֵעָנְשׁוּ בְּשַׁבָּת, וְכָל הַשַּׁבָּת תְּהֵא לָהֶם מְנוּחָה מִן הַיִּסּוּרִים. וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי הַשַּׁבָּת מַתְחִיל הוּא אֵת מְנוּחָתוֹ שָׁם (רבינו החפץ חיים זיע"א בספרו שם עולם סוף פרק ד בהגהה).

כד יִשְׂמַח לִקְרַאת שַׁבָּת כְּיוֹצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, וּכְיוֹצֵא לִקְרַאת חָתָן וְכַלָּה (אורח חיים סימן רסב סעיף א).

כה יֵשׁ עִנְיָן לָתֵת צְדָקָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְיָכִינוּ מַטְבֵּעַ לִצְדָקָה קֹדֶם הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. וּכְמוֹ כֵּן יֵשׁ לָתֵת צְדָקָה קֹדֶם הַפְרָשַׁת חַלָּה וּבְלֵיל טְבִילָה (בן איש חי פרשת לך לך שנה שניה הלכה ו).

כו לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה יִטְעֲמוּ בְּנֵי הַבַּיִת מְעַט מַאֲכָל וּמַשְׁקֵה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְעֵבִים בַּעֶרֶב וּבְהוּלִים לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, וְעַל יְדֵי זֶה יְקַצְּרוּ בַּאֲמִירַת אֵשֶׁת חַיִל וִיהִי רָצוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַקִּדּוּשׁ. וְיֵשׁ לְהוֹסִיף מַה שֶּׁכָּתַב הַפֶּלֶא יוֹעֵץ (ערך הנאה): "מִנְהָג אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתוֹת שׁוּם דָּבָר שֶׁעָרֵב לְחִכָּם קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת כְּדֵי לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה".

כז כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַכֵּב כְּדֵי לִרְאוֹת אֵת אִשְׁתּוֹ מַדְלִיקָה נֵרוֹת (הליכות עולם חלק ג עמ' מט), אֶלָּא אַדְרַבָּה מוּטָב שֶׁיַּקְדִּים לָצֵאת לְבֵית הַכְּנֶסֶת עִם בָּנָיו, וְיִקְרָא שָׁם שִׁיר הַשִּׁירִים וְכַדוֹמֶה.

כח כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא יִשְׁכַּח לְהוֹדוֹת לְאִשְׁתּוֹ עַל כָּל הַטִּרְחָה, הַסֵּדֶר הַנִּקָּיוֹן וְהַתַּבְשִׁילִים וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהֵכִינָה לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת.

כט כְּשֶׁיּוֹצֵא לְבֵית הַכְּנֶסֶת יְזָרֵז אֵת בְּנֵי בֵּיתוֹ לְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. וְיֵעַיֵּן כְּהֶרֶף עַיִן בְּעִנְיְנֵי הַבַּיִת, כְּגוֹן הַפְּלָטָה וּשְׁעוֹן הַשַּׁבָּת אִם מְסֻדָּרִים, וְשֶׁדּוּד הַחַשְׁמַל כָּבוּי וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶּה. וְאָז יֹאמַר "שַׁבָּת שָׁלוֹם" וְיֵמַהֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשִׂמְחָה (אורח חיים סוף סימן רס).

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה