שמח תשמח רעים אהובים
יֵשׁ נוֹהֲגִים לִקְנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ פְּרָחִים וְקִשּׁוּטִים שֶׁהָאִשָּׁה שְׂמֵחָה בָּהֶם, וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּסַלַּטִים וְתַבְשִׁילִים כְּיַד ה‘ הֲטוֹבָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּפֵרוֹת וּמִגְדָנוֹת וּמִינֵי בְשָׂמִים לְהַרְבּוֹת וּלְהַשְׁלִים מֵאָה בְּרָכוֹת, וּמִנְהָג זֶה חָשׁוּב בְּיוֹתֵר.
האמת היא, אלו דברים שאין להם שיעור. כל מה שעוזר בבית להרגיע את האוירה ולשמח את המשפחה, ובזה עבודת ה‘ מדוקדקת וטובה, יש לעשות כן. ויכוון לשם שמים. לפעמים האשה רוצה להעביר אבק קל מהריהוט בשבת קודש על ידי ממחטה לחה וכיוצא בזה, או לנקות איזה כתם של אוכל מהריצפה במקל גומי וכיוצא בזה, והבעל ראשו בעולמות העליונים בקדושת השבת ומרגיש מעין עולם הבא, ואשתו בבחינת ”סולם מוצב ארצה“ (בראשית כח, יב). ויש לו להבין ולדעת שזה ההרגשה הטובה ועבודת ה‘ שלה בסדר ונקיון הבית. וכאן יכול השטן להכנס לתמונה ולקלקל את הכל. והמכוון לשם שמים יזכה למשנה במסכת אבות (פרק ב, יב) ”וכל מעשיך יהיו לשם שמים“, שעל זה אמר הרמב“ם (שמונה פרקים פרק ה) שמשפט זה נאמר בכח אלקי, כלומר ברוח הקודש. וממילא יש להתנהג בחכמה ולהתייחס לצרכי הבית ולטורח של המשפחה, ויש בזה שלום בית. ומקיים בזה את הפסוק ”יודע צדיק נפש בהמתו“ (משלי יב, י), כמו רבי עקיבא בשעתו (כתובות סג.). וכן את הפסוק ”ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה“ (קהלת ז, יב).
ואשרי הזוכה לנצל ולשבח ולעשות מצוות מכל דבר ודבר בשבת קודש. והמוסיף פרחים שיש בהם ריח נעים וגם קישוט יפה, זוכה להרויח גם ברכה להשלמת מאה ברכות. וכן אם הזמין את הוריו לסעודה, יש כאן מצוות כיבוד הורים. ואם טרח והזמין בעלי תשובה חדשים לזכות אותם לראות כיצד נראה שלחן שבת, וכן להזמין נערה לחזקה ביראת שמים עם שלחן שבת, או איזו אשה אלמנה, שאין מעלה גדולה מזו לכבדה ולחזקה ובתנאי שהכל יתנהל על דרך הצניעות, ובפרט אם זאת אימו או חמותו, הרי כך מרויחה כל המשפחה מצוות בלי סוף, יחד עם הנהג בהם מנהג דרך ארץ (ברכות לה:). ומנהג ישראל תורה הוא (תוס‘ מנחות כ: הובא ביביע אומר ח“ה עמ‘ קנ.).
לא לחינם חז“ל אומרים (ברכות נז:) שבת מעין עולם הבא. כלומר העיקר היא הנשמה, שנהנית מזיו השכינה (שם יז. עי“ש). כך בשבת קודש, העיקר שהנשמה נהנית מרוחניות, אבל בגשמיות צריך להרגיש כאילו הוא מת. ורואים בבית העלמין את המתים ”ישנים שוכבים“ כמו שכתב בשערי תשובה (שער א אות ג‘), שאין המתים מקפידים. כך בשבת קודש, אף כשהוא בעולמות העליונים לא שוכח שהוא גם ”סולם מוצב ארצה“, ואז כל צרכי הבית החומריים שעושים בני המשפחה אינו מקפיד כלל. ועיין לעיל שהבעל שם טוב היה אומר להרגיש כן כל ערב שבת קודש. וכעת נראה שיש להרגיש כן גם בשבת קודש, אבל מבחינה חיובית יותר, שזה מרגיש ומקבל כח גדול ואינו מקפיד על כולם. פשוטו כמשמעו, כי הוא ”ישן שוכב“ ונהנה כל רגע מזיו השכינה, והבן.