אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב שבתו בנים שובבי“ם

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

שבתו בנים שובבי“ם

כל מקום שאזכרת שבת מצויה עשירות מצויה

עָל יְדֵי הַטֹרַח וְהַהֲכָנוֹת לִכְבוֹד קְדוּשַׁת הַשַׁבָּת מְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם בִּקְדוּשַׁת בְּרִית קֹדֶשׁ.

מצינו בחכמי ישראל מזמן התלמוד (שבת קיט.) שהיו טורחים בגופם לכבוד שבת קודש. ואף מולחים הבשר, מבקעים עצים, ומפנים כלים של ימי החול. ומרן בשלחן ערוך (סימן רנ) סיים: ומהם ילמד כל אדם, ולא יאמר לא אפגום כבודי, כי זה הוא ”כבודו“ שמכבד את השבת. וביאר בביאור הלכה שם, שבזה מתורץ שאין זה בזיון לחכם לעסוק בכך, שאז אסור על פי הדין, אלא זה כבוד, וכמו שאמר דוד המלך ע“ה כשרקד לפני התורה ”והייתי שפל בעיני“ (שמואל ב ו, כב), כי אם עושה לכבוד ה‘ יתברך זהו כבודו של אדם (ועיין ברמב“ם סוף הלכות לולב מה שכתב בזה, עי“ש ותהנה).

והוסיף בשער הציון (ס“ק ט) שגם אין לומר בזה שלוחו של אדם כמותו, כי כבוד שבת והטרחה לכבוד שבת קודש אלו מצוות המוטלות על גופו ממש, ובאופן זה אומרים מצוה בו יותר מבשלוחו ואין בזה בטול תורה. ומה גם שזה כבוד השבת, שזה חמור מאד, עי“ש. וכן במשנה ברורה בשער הציון בהלכות פסח (סימן תס ס“ק ז) מביא שהטורח ומזיע באפיית מצות יש בזה תיקון גדול לעון החמור, עי“ש. ורבינו הגאון רבי יוסף חיים זיע“א (בפרשת נח סעיף ו) מביא שהוא עורך ומתקן הנרות בידיו לכבוד שבת קודש.

ועיין בזוהר הקדוש (ס“פ חוקת דף קפד, א) שמבאר למה פחד משה רבינו מעוג מלך הבשן, עד שאמר לו ה‘ יתברך ”אל תירא אתו“ (במדבר כא, לד). כי עוג עשה ברית מילה בזמן אברהם אבינו עליו השלום, ומצוה זו הביאה לו אות קודש, וזה יכול לסייע לו. ולכן אמר ה‘ יתברך למשה רבינו ע“ה ”אל תירא אתו“ (שם), כי מאחר שעוג נכשל בעריות ופגם בקדושה נעקר זכותו, ובקלות תעקור אותו מהעולם, אף שהיה גבור מאד, עי“ש. והמזיע וטורח בהכנות לשבת קודש, עושה מצוה כל רגע. ומחשבה זו מוסיפה סבלנות וכח, ומתקנת פגם שבקדושה.

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה