פנינים מספר נפש שמשון על שבת קודש להגאון רבי שמשון פינקוס זיע“א
א. קבלת שבת דומה לקבלת פני שכינה. אין מצות קבלת מזוזה, קבלת מצה, רק קבלת שבת.
ב. ג‘ דברים בקבלת שבת: א) וכבסו שמלותם. כשבאים לקבל פני המלך, הקדוש ברוך הוא, צריך להתלבש לכבודו בבגדים יפים. וגם הנשים חייבות בכך. מזמן הדלקת נרות שהשכינה נכנסת, ולא רק בזמן הסעודה. ב) להיות מוכנים לקבלת השבת ולא להיות עסוקים בדברים אחרים... והיו נכונים ליום השלישי. וזו הלכה פסוקה, לקבל שבת כמו שיוצא לקראת מלך. ג) יציאה לקראת השבת, בואו ונצא לקראת שבת המלכה. בדורנו, ברחוב שלא נמצא את השבת, אז יש למצוא את השבת בתוך הבית.
ג. כשההורים באים לשבת קודש לבנים הנשואים, ולא יוצאים לקבלם, לא בתחנה ולא בפתח הבית, זו הרגשה קשה של עלבון ובושה גדולה. כך בערב שבת קודש, שבת המלכה באה אלינו, והבית נהפך להיות קדוש כמו בית מקדש, עם נרות שבת כמו מנורה במקדש, ובני הבית כמו כהנים בעבודתם, והבגדים כעין בגדי כהונה. ולכן קוראים שיר השירים בזמן קבלת שבת, להראות על אהבת ה‘ יתברך.
ד. אם הבית שלנו היה נראה כמו בית המקדש, הכל היה משתנה.
ה. כשמכינים סעודת שבת, צריך לעשות מתוך תחושה שהולכים כעת לפגוש את ה‘ יתברך. כשהאדם יודע שהוא אורח, הוא משתדל להתנהג יפה ולהרגיש כן.
ו. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם תזכו לשמור שבת, מעלה אני עליכם כאילו שמרתם כל המצוות שבתורה. ולהיפך, להיפך חס ושלום (שמו“ר כה, יב).
ז. אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, רבש“ע, לכל יום מששת ימי השבוע יש בן זוג, ולי אין בן זוג. אמר לה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך (ב“ר יא, ח).
ח. על ידי הכנת התבשילים לכבוד שבת, רואים בכך שהוא חפץ בשבת ורוצה בה, וממילא הוא זוכה לאותה מתנה הנקראת שבת.
ט. להשתדל לפגוש את הקדוש ברוך הוא ביום שבת קודש. כי אז יש לו מאור פנים והוא איננו מקפיד. בכל יום רגיל צריך להביא קרבן חטאת, אבל בשבת, אין חטא, אין קרבן, אם הגעת לשבת קודש, כנראה שאתה ראוי לכך.
י. לפני שבת יודע היצר הרע שהוא עומד לסיים את תפקידו למשך עשרים וארבע שעות, ולכן יש התגברות מצידו, והמכשולים והעיכובים רבים. וכפי שמכניסים את השבת בזריזות ושמחה, כך נראה גם ההמשך.
יא. שבת היא יומו של הקדוש ברוך הוא, שבת מלשון שביתה, הכל מפסיק, ואנו נשארים לבד עם הקדוש ברוך הוא.
יב. אם יש ספק לאדם, אפילו אחד למיליון, שאולי יש רעל בכוס שתיה, הוא לא ישתה. ואפילו אם משוגע אחד יאמר כן, כבר אין חשק לשתות משקה זה. והרי עונשי הגיהנום אינם בגדר ספק, כולנו מאמינים שיש עולם הבא, גן עדן וגיהנום, וכיצד יתכן שלא להיות ירא שמים אמיתי.
יג. בשבת אין לילה, כולה יום. בחגים מצינו שופר ולולב שמצוותם דוקא ביום. דוקא ביום שבת קודש כולו אור, וניתן למצוא את ה‘ יתברך בכל מקום. אם מחפשים את הקדוש ברוך הוא, הזמן למצוא אותו בקלות הוא יום שבת קודש.
יד. בית המקדש של זמננו הוא שבת קודש, בשבת אין הזכרה של חטא, ולשם כך ניתנה לנו השבת.
טו. אם ההורים הגיעו ממרחקים לבקר, האם הבן יעזוב אותם ויקרא עיתון בשבת. נמצאים אנו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, ובקושי התירו לומר שלום בשבת, כי כאשר נמצאים במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, לא שואלים בשלום אדם.
טז. אמונה, אהבה, בטחון, יראה. כל השייכות לה‘ יתברך נמצאת בהישג יד בשבת, ולכן שבת היא מקור הברכה.
יז. כהן העובד בבית המקדש ולובש בגדי כהונה, אם החסיר או הותיר בגד חייב מיתה. אם היה לו כתם על בגדו חייב מיתה. ואם נכנס ביום כיפור לקודש הקדשים במחשבה פסולה, מת מיד. ולכן היו קושרים אותו בחבל לפני כניסתו לשם (שאם ימות יוכלו למשכו ולהוציאו בחבל זה, שהרי אסור לאף אדם להיכנס לקודש הקדשים). כך שבת קודש זה יומו של הקדוש ברוך הוא, זה כמו בית המקדש. טעות באיסורי שבת, סכנה. כמו טעות בחדר ניתוח, שכל טעות דקה מן הדקה מסכנת את חיי החולה. כי אנחנו כביכול נכנסים לבית המקדש, נמצאים בבית ה‘, עשרים וארבע שעות של חיבוק ונשיקה לה‘ יתברך. וזה פירוש ופרוס עלינו סוכת שלומך.
יח. התפילה של שבת קודש, כמו תפילה של יום הכיפורים. ואינה חוזרת ריקם, כי שבת זה בית המקדש. פעם בשבוע גרים בביתו של הקדוש ברוך הוא, ושם אין חטא ועוון כלל.
יט. כל קדושה שיש בתורה, נעשית על ידי בני אדם, ארץ ישראל על ידי יהושע בן נון ועזרא הסופר. בית המקדש על ידי שמואל הנביא ושלמה המלך. המועדים על ידי עם ישראל - מקדש ישראל והזמנים. אבל שבת קודש, הקדוש ברוך הוא בעצמו יוצר אותה, אין בה שום שותפות. שבת פירושה לנתק את עצמנו מן העולם ולחיות בפרטיות עם ה‘ יתברך, אפילו המלאכים אינם יכולים להיות שותפים, ולכן אומרים ”צאתכם לשלום“. גם בבית המקדש בקה“ק אסור למלאכים להכנס. ושבת דומה לבית המקדש.
כ. סיפרו על אחד מגדולי ישראל שזכה לתורה בזכות מה שבכל ערב שבת ישב ולמד. כל השבת ישב ולמד, וכך הוא גדל. נשמה לנשמה ניתן להשיג דרך לימוד התורה, ובעיקר הלכות שבת ומסכת שבת. חשיבות מיוחדת בלימוד התורה בשבת בכלל, ובמסכת שבת בפרט. כשם ששבת שקולה כנגד כל התורה כולה, כך לימוד מסכת שבת שקול כנגד לימוד כל התורה כולה.
כא. השבת באה ללמדנו את המסר הנפלא שאנו חיים בעולם הבא ונמצאים בתוך חיבוקו של הקדוש ברוך הוא.
כב. הדבר היחיד שמראה ביטוי בעולמנו לדת זו השביתה, וזה ניכר בשבת, כאשר כל הבריאה כולה מתבטלת כלפי הקדוש ברוך הוא, ובזה מבינים שהקדוש ברוך הוא יצר וברא את העולם ומחדש אותו כל רגע ורגע חידוש גמור מאפס גמור.
כג. ליהודים באופן כללי יש אופי של מלכות, וכאשר מגיעה שבת, הם במלכות של מדינה בתוך מדינה, במלכות של ”עומד לפני מלך“.
כד. אחת התכונות הבולטות של היהודי בכל התקופות היתה השמחה, אין שום שפה בעולם שיש בה כל כך הרבה ביטויים של שמחה כמו בלשון הקודש: שמחה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, ועוד. אין מלה נרדפת לשלג, לאסקימוסים יש הרבה. היהודים בכל הדורות חיו בשמחה, השמחה היתה חלק מעצם החיים, לכן ביהדות יש הרבה מִלים נרדפות לשמחה. ומי שלא מבין כך, זה בגלל שהוא חי בעצב, הוא חושב שעל ידי רכב חדש או בית חדש יגיע לשמחה, וזו שמחה מזוייפת. אם נרגיש קרבת ה‘ יתברך באמת, אז נרגיש גם את השבת. מעין עולם הבא ממש.
כה. כשמגיע שבת קודש, צריך להרגיש שמחה יהודית אמיתית. כשלוקחים ספר קודש ומתחילים ללמוד, זה היופי וההדר שלנו. אם לומדים תורה ומרגישים שעושים מסירות נפש כעין יראת העונש, זה לא היהודי המקורי. צריך להרגיש בשבת קודש אהבת התורה כעין ממתק משובח. וזה סימן של אהבת התורה בעוצמה גדולה.
כו. יהודי שיודע לנצל את עוצמת השבת, יכול להתפרס על המון המון שטחים, כי השבת היא מעיין ושורש של כל הברכות. המקבל שבת מקבל על עצמו עול מלכות שמים, והיא מקור ושורש לכל הברכות. מעיין הסייעתא דשמיא נובע ושופע בשבת.
כז. בשעה שמרגיש האדם שהוא מקבל במתנה חיים מה‘ יתברך, הוא מתקרב אליו. בזמן האכילה ניתן להרגיש כן, כי האכילה מביאה חיים, ואת האוכל הביא הקדוש ברוך הוא. נמצא כי זמן האכילה הוא זמן של התדבקות בקדוש ברוך הוא. וצריך להרגיש כן בשלחן של שבת.
כח. שבת פירושו, הכל נגמר. אין שום דבר. וכשאין שום דבר מה נשאר, הקדוש ברוך הוא לבדו. ביום השבת הכל מתבטל. יושב לו יהודי בצהרי יום שבת ושותה להנאתו ועוסק בתורה, ופתאום הגוי צועק לעברו: יעקב, שרב בחוץ, העגבניות מתייבשות, רד מהר לגינה והשקה אותן לפני שהכל יתייבש ותספוג הפסדים כספיים. עונה לו היהודי, אינני יכול להסביר לך, אבל היום אין עגבניות ואין גינה, אין בנקים ואין ריבית, אין כלום, יש רק קודשא בריך הוא. זהו שבת. אין כלום. הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אוכל ואשתה. אין שום דבר בשבת מלבד הקדוש ברוך הוא. היום הכל שובת. היום זהו ”סמינר“, יום שכולו תורה, בטעות נשאר גז דולק, חשמל בחדרים, טלפון נפל ומרעיש, כאילו אין כלום. בשבת, אתה לא בעל הבית על כלום, אתה אורח אצל ה‘ יתברך.
כט. בנקאי יהודי גדול נגנב ממנו כל כספו ושכר עורך דין נכרי שיטפל למצוא את הגנבים, והקפיד מאוד על שמירת שבת קודש, שלא יטפלו בבעיה זו בשבת קודש. ולבסוף תפסו הגנבים והוחזר כספו. ואמר רבינו החפץ חיים זיע“א, על היהודי הזה עומד חצי העולם.
ל. בספר ”הצדיק רבי שלמה“ (עמ‘ לו) מובא שרבינו החפץ חיים זיע“א היה לומד כל שבת קודש את הזוהר על הפרשה. גם היה אומר לאחרים שילמדו את הזוהר על הפרשה, ואפילו בחורים, והיה אומר שרובו כמדרש.
לא. כותב הגאון רבי חיים פלאג‘י בספרו כף החיים (סימן ל), מי שחושב על המלאכה ביום שבת קודש לעשותה בחול אינה מתברכת, כיון שחשב עליה בשבת. וזה חלק ממצות עונג שבת, שלא יחשוב בצרכי החול כלל. ואז השבת מעונגת אצלו ביותר (טור סימן שו).
לב. אף בדבר שהוא עונג גמור, כמו אכילה ושתיה ושינה, אין להאריך הרבה, כי שבת עיקרו ללימוד תורה. וגם תלמידי חכמים היגעים בתורה כל השבוע, לא ירבו יותר מדאי, משום ביטול תורה (משנה ברורה סימן שז ס“ק ד. ועיין יביע אומר ח“ב סימן יח).