עונג השבת
מָרָן רַבֵּינוּ הַגָדוֹל שְׁלִיטָ“א, בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף שֶׁהַקּרֹ הָיָה עַז בַּבַּיִת וְלֹא הָיָה מָצוּי הַסָּקָה, הָיָה מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁו בְּלֵיל שַׁבַּ“ק בִּמְעִיל הַחֹרֶף שֶׁלּו וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שָׁעוֹת ע“ג שָׁעוֹת לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עֹנֶג בַּתוֹרָה הַקְדוֹשָׁה, כִּי קְדֻשַּׁת הַשַׁבָּת גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד מִכֹּחַ לִמּוּד הַתּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהּ הֶאָרָה וְסִיַעְתָּא דִשְׁמַיָא לְלִמּוּד כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ . ( וַהֲכָנָה כָּזֹאת מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשַּׁבָּת לְחוֹל (מלך ביפיו עמ‘ 29) )