נקמת השבת
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ הַקּדֶֹשׁ עִם רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה אֶחָד חִלּוֹנִי וְעַם הָאָרֶץ, שֶׁבְּמֶרֶד וּבְמַעַל וּבְגַאֲוָה סְרוּחָה נָתַן הוֹרָאָה לְהַעֲבִיר מָנוֹעַ גָדוֹל שֶׁל חֶבְרַת הַחַשְׁמַל דַּוְקָא בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ מִשּׁוּם ׂשֶהַכְּבִישִׁים רֵיקִים וְקַל יוֹתֵר, וְלֹא שָׁמַע לְזַעֲקַת הַשַׁבָּת וְלִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלִיטָ“א שֶׂמָּחוּ עָל כָּךְ. וּלְאַחַר מִכֵּן הַשַׁבָּת תָבְעָה עֶלְבּוֹנָהּ, וְנָפַל מַטָּה מַטָּה וּפָרַשׁ מִתַּפְקִידו הוּא וּמִפְלַגְתּו,ֹ נַעֲשׂוּ קְטִילֵי קָנְיָא בְּאַגְמָא לְאֹרֶךְ יָמִים. וְהַשַׁבָּת קֹדֶשׁ קֳדָשִים קַיֶּמֶת לְעוֹלָם. מַעֲשֶׂה בֶּעַשִיר אֶחָד בַּעַל עֲסָקִים גְדוֹלִים שֶׁלֹא נָתַן לְגּוֹיִים לְהַצִיל אֶת מָמוֹנו שֶׁהָיָה בְּסַכָּנָה בְּשָבַּת קוֹדֶש. וְאָמַר רַבֵּינוּ הֶחָפֵץ חַיִים זיע“א: ”חֲצִי הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָאִישׁ הַזֶה“.