להכניס רוחניות בגשמיות
הַסְּגֻלּוֹת שֶׁל סְעֻדּוֹת שַׁבָּת קֹדֶשׁ מִתְקַיְּמוֹת רַק בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דִבְרֵי תוֹרָה וּמִתְקַדֵּשׁ מִלְמַטָּה, וְאָז מִתְקַדֵשׁ וְיוֹרֵד שֶׁפַע מִלְמַעְלָה (מנחת כהן עמ‘ נז).
זו באמת נקודה למחשבה, האם באמת הסגולות המפורסמות ומובאות בספרים כוחם להשפיע גם על מי שלא מקיים מצוות ה‘ כתקנם, או שאין קשר. ומסתברא שבודאי יש קשר, ולא יעזרו כל הסגולות למחללי שבת קודש ולאותם שאינם שומרים מצוות. ואדרבה, זה מצד יצר הרע שמבלבל אותם שהסגולה עזרה ובקשתם התקיימה ועל ידי זה נשארים בקלקולם ולא משתנים כלל. וזה היפך מהמכוון באמת וכנזכר לעיל.
הגע עצמך, מי שאוכל בשבת קודש שלוש סעודות ואינו שומר שבת כראוי, וכי יתכן שסגולות אלו יועילו לו, אף שבפועל חייב לאכול שלוש סעודות. וזה מתאים לרמב“ן שסיים באיגרת המפורסמת שלו ”וכל יום שתקראנה יענוך מן השמים“. והכוונה, לאחר שזכה לענוה ולחסידות ויתגבר על הכעס, כעת תועיל לו קריאת האיגרת.
וידוע משלו הנמרץ של המגיד מדובנא על שבת קודש, שאומר כל מה שתעשה ”לכבודי“ תקבל מנה אחת אפיים. אבל כשאין שמירת שבת כפי הרצוי, אז אין הבטחה שיהיה מצוי.
וכן משמע מדברי הזוהר הקדוש שהובא בספר הנהגות לשבת (ח“א עמ‘ צו), עי“ש. ומסתברא שגם ”ח“י רוטל“ המפורסם בל“ג בעומר בציונו של רבי שמעון בר יוחאי הקדוש, הכוונה למי שיש לו יחד עם כך עמל תורה ומצוות.
וכן שינוי השם (ראש השנה יז.), זה הולך ביחד עם תורה ויראת שמים, אחרת לא יהיה שינוי לטובה בלי קבלות נכונות. כי ביהדות אין תחבולות להצלחה. ועל אחת כמה וכמה קדושת השבת שיש להתעורר בה מאד. ואפס קצהו יש לראות על ידי הספר הקטן הנהגות לשבת קודש. והנה, לדעת הזוהר הקדוש הנ“ל, אסור בשבת קודש לשוח שיחה בטילה כמו שיחת חולין. אף שלהלכה נפסק בשלחן ערוך (סימן שז סעיף א) שמותר בשבת קודש לדבר מעט דברים בטלים, עם כל זה בזוהר הקדוש אוסר זאת.
ועיין מלא הרועים (שבת קיט:) שביאר כוונת חז“ל הקדושים בגמ‘ שם: אמר רבי אלעזר מנין שהדיבור כמעשה שנאמר ”בדבר ה‘ שמים נעשו“ (תהילים לג, ו). ורש“י לא פירש כלום. ומלא הרועים ביאר שהכוונה על דיבור בשבת קודש שהוא אסור כמו מעשה מלאכה ממש, מאחר שמלאכה אסורה כי ה‘ יתברך שבת בשביעי, ומלאכה של ה‘ יתברך נעשתה על ידי דיבור בלבד, נמצא שהדיבור כמעשה. ולכן בזוהר הקדוש מחמיר בדיבור מאוד. ואין זה דומה לדבר שאינו מתכוון, וכן למלאכה שאינה צריכה לגופה שמותר באופנים שונים, כי שם זה בלי כוונה. אבל כשזה דיבור בכוונה, זה כמו מעשה וחמור יותר.
ומובא בחז“ל (ברכות ד:), כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלוש פעמים מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובספר בן יהוידע שם מובא שהסגולה הזאת אינה קלה על האדם, כי התועלת שלה תלויה בכוונת הלב, ויצר הרע ניצב לקראתו לבלבלו בכל זה ומתעהו, עי“ש. ומכאן לסגולות בשבת קודש, שעל ידי כח לימוד התורה יכולות סגולות אלו לפעול הרבה.