אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב יום השישי, אכול מעט ועשה הרבה

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

יום השישי, אכול מעט ועשה הרבה

יגעת ומצאת תאמין

מִי שֶׁמַּרְעִיב עַצְמו בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וּמְעַנֵּג אֶת הַשַׁבָּת בְּאֹפֶן מְיֻחָד, מְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם בָּאֲכִילָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ.

ידוע ומפורסם מעלת אכילה בקדושה ולשם שמים, כמו סעודות שבת קודש וימים טובים. וסעודות מצוה, כמו חתן וכלה וברית מילה. ויש בזה תיקון גדול לנשמה. אבל סעודות הרשות צריך כוונה גדולה, ולדקדק בברכות הנהנין לפני ואחרי. ובעלי המוסר מזהירים אותנו תמיד על איסור תאות אכילה כמו תאות עריות, רחמנא ליצלן.

ועיין בן איש חי פרשת בהר בחוקותי שמביא על בעל תאוה שהוא שייך לעשיו הרשע שאמר ”הלעיטני נא“. ולכן הציע לקרוא קודם הסעודה פתח אליהו ואמירת הקטורת כדי לתקן עד כמה שאפשר. ובהקדמה לספר לשון חכמים מביא שמטרת האכילה שתיקן ה‘ יתברך בעולם על ידי בני אדם היפך מהמלאכים, כדי לתקן נשמות המגולגלות על ידי אכילה וברכה בכוונה.

ובספר שלחן הטהור (עמ‘ קלג) של בעל שומר אמונים המפורסם, האריך מאד במעלת אכילה בקדושה ונקיון וטהרת הידיים. ושם הביא מקור לאלה שנזהרים שלא להניח תינוק שישב על שלחן, או נעליים וכיוצא בזה, כי השלחן דומה למזבח. ובאמת בשלחן ערוך (סי‘ רמט סעיף ג) נפסק להלכה שדרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת. והמשנה ברורה מביא שיש חולקים, שלא יכנס מעונה לשבת. אבל המתענה ומכוון להתקדש על ידי זה, ולא בשביל תאוה בסעודת שבת, ובפרט בימי החורף הקצרים אשר גם משלים בזה ימי השובבי“ם. קדוש יאמר לו, ואשריו, ועיין בספר היקר והנפלא ילקוט יוסף (שם) שהביא כן להלכה.

והעיקר עבודת ה‘ נאמנה, ומי שמרגיש בתענית זו התעלות רוחנית ועושה כן בצניעות ובאהבה, ואין התענית גורם לו עצבנות בבית, לכולי עלמא יעשה כן. וכידוע גם הרמב“ם בספרי הרפואה משבח את התענית מדי פעם למנוחת הגוף, והציע כן בערב שבת קודש, ואז סעודות שבת מתקנות אותנו, ואשרינו.

גם מי שלא מתענה בערב שבת קודש, עצם הדבר שלא אוכל לשובע נפשו, ואכילתו אכילת עראי, יש בזה הכנה טובה לשבת קודש. ועיין משנה ברורה (סי‘ רמט ס“ק יז).

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה