אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים

חכו ממתקים

אִם יֵשׁ קֹשִׁי גָדוֹל בִּשְׁטִיפַת וַהֲדָחַת כֵּלִים, עָדִיף לְהִשְׁתַמֵּשׁ בְּכֵלִים מְשֻׁבָּחִים וְיָפִים וּמַפּוֹת נָאוֹת הָעֲשׂוּיִים לְתַשְׁמִישׁ חַד פַּעֲמִי בִּלְבַד, הָעִקָּר לַעֲבוֹד אֶת ה‘ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת קֹדֶשׁ כַּדָּת וְכַדִּין (טובך יביעו).

כתוב בגמרא (שבת קיח.) מדיחין כלים לצורך השבת. ויש מחלוקת אם זה בגדר הותרה או דחויה. ונפקא מינה למי שיש לו כמה סטים של כלים וסכו“ם נאים מאד, אם מותר לו להדיח ולשטוף הכלים, ויש מחמירים בזה. והובא כל זה בספר לוית חן (סימן ע).

גם יש להיזהר מאד שלא להשתמש בספוג או ’’ליפה‘‘ לשטיפת כלים, שלא לעבור על איסור מלבן או סחיטה בשבת. גם יש נוהגים להניח הכלים אחר שטיפה כשהם לחים ורטובים על מגבת ידים שעל השיש או השלחן במטבח כדי לספוג את המים מהכלים. ויש בזה חשש של מלבן, כי מגבת זו נרטבת מאד, וגם חשש שמא יסחט הבגד, ויתכן שנהפך אותו בגד להיות באותו הרגע מוקצה ואסור לטלטלו (עיין ברמ“א סימן שא סעיף מו).

איך שיהיה, משפחה כזו שקשה להם להדיח כלים מחמת שרבים בני הבית, או בשל סיבות אחרות, עדיף שישתמשו בכלים מכובדים של חד פעמי. ואף שאם היו באים אורחים חשובים לא היו משתמשים בהם, אלא בכלים מקוריים ומכובדים יותר, עם כל זה בנדון דידן העיקר החשוב הוא עבודת ה‘ שיוצאת מכל הנ“ל. וכידוע מהרב דסלר זיע“א, שהכוונה בעמידה עם נענוע הגוף בבחינת ”כל עצמתי“ (תהילים לה, י) זה העיקר. אף שלפני מלך בשר ודם לא ננהג כן, לפני ה‘ יתברך ”העיקר הלב“ ועבודת ה‘ בשמירת שבת קודש.

ועיין בגמרא (ברכות נז:) כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. ובמהרש“א (שם) כתב שדעתו ונפשו רחבה לחזר אחר תענוגות העולם הזה כמו בלעם שהיתה לו נפש רחבה, ע“ש. ומסתבר שאם מייחד כלים מיוחדים ויפים לכבוד שבת קודש אינו בכלל זאת, ויש בזה מעלה גדולה כבוד שמים וכבוד השבת. ויותר מזה, במדת האפשר, לכתוב על כל כלי השבת ”לכבוד שבת קודש“, ויש בזה כבוד שמים גדול מאד.

ועיין בגמרא (שבועות טו.) ”כל כלי בית המקדש עבודתן מחנכתן“, ופירש רש“י שעבודתם מחנכת אותם לקדושה. ושבת קודש הרי היא דומה לבית המקדש, והיינו הך. ומכאן שעדיף לסמוך על עיקר הדין ולעבוד את ה‘ בכוונה נכונה, מלעסוק בחומרות יתירות ולגרום מתח בבית וחוסר ישוב הדעת בעבודת ה‘. לדוגמא, להקל בדין פלטה חשמלית שאין בה מיחזי כמבשל, להקל להטמין ולכסות הקדרות מבעוד יום, כשהם על הפלטה, וכן להקל לפתוח בקבוק יין בשבת ואין בו איסור בונה וסותר, להקל לדבר בשבת קודש מעט ”דברים בטלים“ (כמבואר באור“ח ר“ס שז) ולהקשיב למשפחה.

והעיקר שיהיה הזמן מנוצל לעלייה רוחנית ממש בשבת קודש, ואידך זיל גמור (שבת לא.). וחכם אחד התיר למשפחה מסויימת לסמוך על הדעות שמשחקים שנהנים בהם גם הגדולים אינם מוקצה בשבת. ועדיף לבעל חכם, כשחסר לאשתו שמחה ועונג שבת, לשחק איתה מעט דמקה או שחמט וכיוצא בזה, ולהתפרק בקדושה, ושאר יום השבת יעבירו בקדושה וטהרה ושמחה בעבודת ה‘, בדיל ויעבור.

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה