אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב הפוך בה והפוך בה דכולה בה

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

הפוך בה והפוך בה דכולה בה

חלל עליו שבת אחת

בְּשֻּׁלְחָן שַׁבָּת יֵשׁ לְחַזֵּק וְלוֹמַר אֲפִלּוּ אֶת אוֹתָם הַדְבָרִים הַקְּבוּעִים וְהַיְדוּעִים עַל קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְהַשִּׁירִים הַמְּיֻחָדִים לְשַׁבָּת וְהַשְּׁבָחִים הַמְיֻחָדִים לַמִּשְׁפָּחָה. וְזֶה מַשְׁפִּיעַ מְחַזֵּק וּמְעוֹדֵד כְּאִלוּ לֹא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם, וְשֻּׁלְחָן שֶׁל שַׁבָּת נַעֲשֶׂה שֻׁלְחָנו שֶׁל מָקוֹם.

זה עניין מיוחד בתורה הקדושה, כל דבר בעולם, עם כל הנאותיו, נמאס לבסוף. כמו דבש, שמרוב אכילה יש בו מאיסות והקאה (משלי כה, טז). מה שאין כן בתורה ובמצוות. ומרומז בפסוק, ”לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאוד“ (תהילים קיט, צז), כלומר לכל דבר יש סוף, עד שקץ בו, חוץ ממצוות התורה הקדושה שאין לה סוף.

ואפילו יעשה מצוה וילמד תורה אלף שנה, יש כל פעם הנאה חדשה ומתיקות גדולה (ועיין עירובין נד:). וזה מתאים מאד לשבת קודש. התבשילים המיוחדים לשבת, הדיבורים המתאימים למשפחה, וכן דברי תורה ומאמרי חז“ל, גם אם יחזור עליהם עשרות פעמים, טעמם הטוב נשאר לעולמים ומחזק אותנו תמיד. ואמרו חז“ל (ברכות סג:), תדע, שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית וערב אחד אינו קורא דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם, עי“ש.

ובנדון דידן כשמכריז בעל הבית בשלחן של שבת על המצוות המיוחדות שיש בשבת קודש (והובא בספר הנהגות לשבת ח“א עמ‘ לא), זה מעורר ומחזק ונשמע טוב כמו בפעם ראשונה, לרוב חביבות התורה והמצוות לעם ישראל. והרי לפניך כמה פתגמים מחזקים ומועילים לכבוד שבת קודש, שכדאי לשנן ולחזור עליהם בקול רם מידי שבת בסעודה.

אשרינו שזכינו לשבת קודש. אין כמו שבת בעולם. בשבת אנחנו אורחים לפני ה‘ יתברך. שבת מלשון שביתה. לשכוח כל עניני החול. שמירת שבת סגולה למחילת עוונות. אכילת דג בשבת מצוה. קבלת שבת היתה עוד לפני קבלת התורה. חמין בשבת מצוה. יום שבת קדוש יותר מיום הכיפורים. בשבת אפשר להיראות גבוה יותר גם בגשמיות. ועוד הרבה פתגמים וחיזוקים שיבואו להלן. ותמיד תהנה בהם כמו ששמעת פעם ראשונה.

וזה לשון רבינו זרחיה הלוי בעל המאור (פ“ג דשבת), תקנת רבותינו לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, להזמין ולבשל ולהטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין וזוכה לקץ הימין, עי“ש.

ואשריו מי שיקום ויעשה שיר נאה מחרוזים קדושים אלו של אחד מגדולי הראשונים. ודוד המלך ע“ה אומר (תהילים קיט, נד) ”זמירות היו לי חקיך בבית מגורי“. ועיין בגמרא (סוטה לה.) שנענש דוד המלך ע“ה שקרא לדברי תורה ”זמירות“, אבל דיבורים קבועים ומשפטים קצרים של חיזוק ועידוד לשבת קודש, משפיעים מאד למשפחה כשנאמרים בצורת שירה וזמרה.

שבעה מי יודע? שבעה אני יודע

רָצוּי בְּשֻּׁלְחָן שֶׁל שַׁבָּת לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת כְּדֵי לְגָרוֹת אֶת כֻּלָם לַעֲנוֹת וְלִמְשׁךְֹ לִבָּם לְהַקְשָׁבָה מַתְאִימָה.

זו עצה טובה מאד, לעורר את המשפחה כולה על ידי שאלה מעניינת, כמו מה נשתנה בליל פסח, שיש חובה לשאול ולענות. ואפילו תלמידי חכמים שואלים זה את זה מה נשתנה (פסחים קטז.). וכן בליל שבת קודש. למשל: למה סעודה ראשונה כנגד יצחק אבינו עליו השלום ולא כנגד אברהם. ולמה כבוד יום קודם לכבוד לילה, שהסעודה הטובה ביותר יאכל ביום. וכן לשאול את המשפחה למה מחלל שבת חמור יותר מרוצח. שרוצח נקרא רשע קל לעומת חילול שבת ששקול כנגד כל התורה, ושבזה מובן למה מרן שליט“א פסק ביביע אומר (ח“ט עמ‘ רפ) שמותר להלוות בריבית למחלל שבת, וכן בהליכות עולם (ח“ח עמ‘ ו), עי“ש. בעיקר בפרשת השבוע יש למצוא חידוש מתאים למשפחה, אשר מושך אותם להקשבה, עם מעשה טוב, או משל נמרץ וברור. ואז ירויח מכולם ושלחן של שבת יתעלה ויתקדש.

ומצינו בש“ס (ברכות לג:) על רבה שרצה לבחון את אביי, ואמר דבר שהוא נגד ההלכה בכדי לראות את תגובתו של אביי, וכמובן אביי מיד ענה ותיקן העניין, ורבה רצה לראות איך ישיב. וכן מצינו (קידושין לב.) על רב הונא שקרע בגד מסוים של רבה בנו, לבחון אותו אם יכעס או לא. ומכאן שמותר לשאול שאלות לא מדויקות כל כך לעיני המשפחה ולראות ולשמוע את התגובות שלהם. העיקר הוא שבשלחן של שבת כולם יקשיבו וישמעו ויראו זה את זה, וזה מביא כח לכל השבוע.

יש חוברות הנקראות ”מושגים ביהדות“ ויש בהן הערות נפלאות וחידושים קלים ובירורים להבין כל מיני חידושי תורה דרך שאלה ותשובה.

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה