פרשת בשלח · הזכות להתפלל
והנה פרעה הרשע קיבל עונש נורא, שגופו נשבר לרסיסים מעוצמת המכות. ועם כל זה נשאר עם לב כבד, שאין לו זכות להתפלל אל ה' יתברך ולבקש רחמים. ומי יודע כמה אנשים בעוונות הרבים יש כיום שהם מלאים צרות ואין להם לא פה ולא לב להתפלל אל ה', וזה עונש כשלעצמו שלא יודעים להתפלל.
יום ב'. שיחה אישית
רבינו הרמח''ל בספרו מסילת ישרים (הקדמה, ונקיות פרק יא עיין שם) מביא, שניתן להגיע למידות טובות על ידי שינון וחזרה של דבר שמעורר את עצמו ליראת שמיים. כשמשנן מאמר חז''ל מאה או מאתים פעם, כמו ''כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה'' (זוהר פרשת פנחס ועיין שבת קה: ורמב''ם פרק ב מהלכות דעות הלכה ג), או ''כל המתיהר וכו' חכמתו מסתלקת הימנו'' (פסחים סו:), וכן ''הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם'' (אבות ד, כא). וכן לקמצן ''אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימה'' (עיין יומא לח.), או ''מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה'' (ביצה טז.). ועל ידי זה החיצוניות משפיעה על הפנימיות (חינוך מצוה טז) ויצר הרע יסתלק ממנו.
וזה מרומז בפרשת השבוע ''ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה''' (שמות י, ב), שלא כתוב וידעו כי אני ה' אלא ''וידעתם'' המספר הוא עצמו יודע ועושה תשובה ומתחזק במה שהוציא מפיו. וזוהי עצה טובה להרבה בעיות רוחניות וגשמיות, לחזק עצמו לא להתייאש חס ושלום.
יום ג'. עבירות צריכות כוונה
מותר לאדם לשאול שאלות על דברים הנצרכים לו וכדומה, ואם בדיעבד ענו לו לשון הרע ולא התכוון לכך, ברור שאין לו בעיה. ואם התכוון לגרות אותם לענות תשובה של גנאי הרי זה איסור של ''לפני עור לא תתן מכשול'' (ויקרא יט, יד) ואסור. כמו אותו אחד שאמר יש תפוחים לאכול היום, ועל ידי זה נזכרו כולם במר תפוח שלא הגיע היום לעבודה וקנסוהו.
וכן באמונה מותר לשאול שאלות באמונה, כשמטרתו להבין ולקבל תשובות ואין לו כוונה להתוכח. ומרומז בתורה: ''והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו'' (שמות יג, יד). כי שואל כדי להבין וחובתינו לעזור לסייע לו להבין, מה שאין כן שלא רוצה להבין וזורק שאלה כדי להתווכח ולפרסם טענותיו, ועליו נאמר בהגדה ''הַקְהֵה את שיניו''.
כשרוצה להבין אף אם אומר מילים שאסור לאומרם. למשל: כששואל מי אמר שהתורה אמת, ואז מסבירים לו על המסורת שהיא מדורי דורות, ושאין שנוי, ושהיו בהר סיני אלפים ורבבות. אף ששאל שלא כהוגן, עם כל זה כוונתו רצויה להבין, ושפיר דמי.