מנהגים משובשים שאין צורך לחשוש מהם - ומנהגים טובים שצריך לשמור אותם
א. אין איסור לישן על מיטת הנפטר בשבעת ימי האבלות. (חזו"ע ח"ב עמ' רס)
ב. אין בעיה להשתמש בתפילין ובטלית שלו בשבעת ימי האבלות.
ג. אין בעיה לחלק את בגדיו לאחר שבעת ימי האבלות. ואדרבא זה חסד לנזקקים ולמשפחות ברוכות ילדים.
ד. אם ישנו בבית האבל לילה אחת, אין חובה לישון שם כל שבעת הימים.
ה. אין חובה לעשות כל ערב סעודה לאנשים בתוך השבעה ולא סעודה בליל שבעה, ובפרט שהמצב קשה. ואדרבא חיזוק בדברי תורה במנחה וערבית עדיף מהכל.
ו. רק נעליים שהיו ברגליו בזמן יציאת הנשמה רח"ל אסור לנועלם וצריך לזורקם לאשפה.
ז. הבן או הבת יכולים להינשא ולהיכנס לחופה מיד לאחר השבעה והחתן גם יכול להסתפר כרצונו הטוב ולהביא כלי נגינה לחתונה ולשמוח, ועל אחת כמה וכמה אחרי שלושים בתוך שנה שמותר, והאיסור הוא ללכת לאירועים, אבל להתחתן תוך שנה מותר ומצווה. (יבי"א ח"ה דף רסא)
ח. לבקר בבית הקברות אין חובה כלל ועיקר, ואין מצווה, מי שלא רוצה או קשה לו להניח לו. ובפרט לנשים שיש מצווה עליהם שלא יבואו לבית הקברות. (יור"ד ס"ס שנט)
ט. המנהג לעלות בשבעה ושלושים לבית הקברות. (חזו"ע ח"ג דף רי) אבל אין חובה לעלות עם הבגד הקרוע אלא ניתן רשות על פי ההלכה לקום בבוקר מהשבעה, להתרחץ, לכבס, לאכול, ואחר כך לצאת ללויה, וכמובן שאין צורך ללכת לבית הקברות עם הבגד הקרוע. וכן לאחר שלושים צריך גערה לבנים האבלים על או"א. ואין חובה לקחת אותם לספר ולשלם עליהם.
י. אין כבוד אחרון, יש כבוד תמידי בתורה מצוות ומעשים טובים. אין כבוד אלא תורה. (אבות פ"ו)
יא. כשעושים השכבה בבית וקשה לאבלים לקום ולעמוד, להניח להם להשאר יושבים על גבי קרקע.
יב. כשאין מנחמים בבית מותר לאבלים לנקות, לבשל, לעזור ולסייע לכבוד שבת קודש וכיוצא בזה. (חזו"ע ח"ב עמ' רנח)
יג. כאשר אין מקום בבית האבל לשינה, וכן כשצריך טיפול מסוים מותר לאבלים לישון כל אחד ואחד בביתו.
יד. כאשר הנפטר מסורתי ולא דתי, אין כל כך חיוב בדיני אבלות, ומקילים כפי הצורך.
טו. כל ציבור המנחמים הסועדים שם מברכים ברכת המזון של אבלים להצדיק דין שמים. (חזו"ע ח"א דף תקו)
טז. תמיד טוב לומר קדיש, זה קידוש ה' זה כבוד לה' ואפילו שיש הורים בחיים ואפילו אחרי שנת האבל יש עילוי לנשמה בזה.
יז. אין איסור ללכת למשפחות ולהתארח תוך שנת האבל, כי זה מחזקם ומעודדם.
יח. אין חובה להדליק נר נשמה לנפטרים שנה שלימה ומספיק בז' ימי אבלות. (חזו"ע א שנח. וכן ח"ג דף נד)
יט. מותר להשתמש ולאכול מהמאכלים או הכלים של האבלים. כפי הענין וכן מותר לקנח ידיו במגבות שהאבלים משתמשים בהם ולכן אוכל נקי שנשאר בבית האבל, לתרום האוכל למקום תורה ויראת שמים, וזה מצוין.
כ. אין חובה להביא עשרה אנשים לבית העלמין בזמן האזכרה. אין עשרה אין קדיש, אבל אפשר לקרא תהילים ומשניות לעילוי נשמת הנפטר ויעשו השכבה ודי בכך. (חזו"ע ח"ג עמ' ריד)
כא. מנהג טוב להביא אברך בן תורה או דרשן מתאים בשעות הבוקר כשאין אנשים זרים ואין הפרעות, לדרוש וללמד ולשבח אותם עד כמה שניתן, לקרבם לתורה וליראה, ולא רק בין מנחה לערבית שזה לטובת הציבור בלבד.
כב. מותר לאבלים לאכול בשר ולשתות יין מיד לאחר הקבורה ואין צריך להחמיר בזה.
כג. מותר למנחמים לשבת על גבי הקרקע עם האבלים ואדרבא זה כבוד עבורם. (חזו"ע ח"ג דף סח)
כד. כשאבא מת לא להתווכח על הירושה לפני האמא זה פוגע ומעליב מאוד ויש חשש למחלוקת. עדיף אחרי שבעה לבוא לחכם ולקבל עצה טובה על הצד הטוב ביותר.
כה. אסור לומר לאבלים לשבת "שב" אלא "אל תקום" "אל תטרח" (חזו"ע ח"א דף מא)
כו. מותר להניח מלח על הביצים לאבלים.
כז. צניעות בלבוש בבית האבלים ובפרט לנשים. כי זה מקום ציבורי, כל שבעת הימים, ולהזהיר הנשים שלא יגישו כיבוד לגברים. ולהתלבש בלבוש צנוע ומכובד לכבוד הנפטרים וציבור המתפללים. וכן לבקש מהאורחים והמוזמנים. לכבד את המקום בלבוש צנוע ומכובד.
למעוניינים לשמוע עוד על הנהגות והלכות לבית האבל
ניתן לפנות לרב יוסף בן-תורה הי"ו 052-5457936
סוף הספר