פרק ט"ז - פרפראות מהזוה"ק · פרשת תרומה
קטו. הצדיקים אינם נהנים בגופם מהעולם הזה, אלא רק הנאות של מצווה, כגון סעודות שבת וחגים, ולכן אין עליהם רוח רעה ואין כוחות הטומאה יכולים לשלוט בהם (קמא:).
קטז. רשעים שחיללו את השבת בעולם הזה, לא תהיה להם מנוחה מהעונש בגיהנום גם בשבת (קנא.).
קיז. אלה שנמצאים בארץ הקודש אינם מתים על ידי המחבל, אלא על ידי ה' יתברך בלבד (קנא:).
קיח. כל הבנין של כלי המשכן נעשה על ידי רוח הקודש (קעט:)
קיט. האוכל חמץ בפסח כאילו עובד עבודה זרה, משום שבפסח הוא זמן שאוכלים בו רק מצה שהיא לחם של אמונה, וחמץ בזמן זה הוא היפך האמונה, וכעין עבודה זרה (קפא.).
קכ. קורבן לה' יתברך צריך שיהיה עם הכנעה גדולה ועבודת ה' יתברך עצומה, ורק על ידי כך יש עילוי לקורבן והארת פנים משמים (קפא:).
קכא. מי שמשתדל לעבוד על מידותיו ולהתגבר על הכעס, הוא עובד ה' יתברך באמת ונקרא אדם מושלם. ולהיפך, הוא מורד באדונו ואסור להתקרב אליו, ובוודאי שלא להתחבר אליו, ויש בו אל זר, והמתחבר אליו כמתחבר בעבודה זרה ועוקר הקדושה מעצמו, ואסור להסתכל בפניו, ודע כי גם לצורך מצווה אסור לכעוס! (קפב. ועיין יבי"א ח"ט עמ' קפ).
קכב. כשיש מבול והרבה שטפונות, סימן הוא שיש דינים רבים וזה מסוכן מאוד (קפז.).
קכג. אין ברכה מצויה משמים על דבר שסופרים אותו, ומכיוון שמסתלקת הברכה ניתן להינזק חס ושלום (קפז:).
קכד. אם לא היו נזכרות כל ההבטחות שבתנ"ך על הגאולה העתידה, היינו עלולים להישבר חס ושלום. אולם, כעת כשפותחים את התנ"ך הקדוש ורואים את הבטחות הנביאים שהבטיח ה' יתברך, על ידם מתנחמים אנו בגלות, וכשטועמים טעם הגלות ועושים תשובה, כאילו קיבלנו כבר את כל הגלות כולה וזוכים לישועה (קפח:).