פרק ט"ז - פרפראות מהזוה"ק · פרשת נשא
קצו. כל לילה בזמן שהאדם ישן, טועם הוא טעם מיתה ונשמתו עולה למעלה ונבחנת על מעשיה באותו היום, ובסופו של עניין היא כותבת על פתק את כל מעשיה של אותו היום. וכל מילה ומילה שיצאה מפיו עולה למעלה, ואם היתה זו מילה טובה, הרי היא מגיעה לפני ה' יתברך, ולהיפך, אם הוציא מילה רעה מפיו, נרשם הדבר למעלה ויש עדות על פניו בו ביום, רחמנא ליצלן (קכא:).
קצז. התשובה מועילה דווקא קודם שהתחיל הדין בשמים, אולם משהתחיל הדין יש להשלים העונש, ורק אחר כך התשובה תועיל ותעלה, ואז יהיה לו טוב בעולם הזה ובעולם הבא, ושם הוי"ה יאיר על פניו ורמ"ח איבריו (קכב.).
קצח. יראת שמים ואהבת ה' יתברך, הם כנגד המח והלב שהם האיברים הנסתרים. ולכן, אף אחד לא יודע לבחון בדיוק אם אדם זה או אחר הוא ירא שמים או אוהב ה' באמת, אלא רק ה' יתברך (רעיא מהימנא, קכג:).
קצט. אם יעשה אדם מצווה אחת ביראה, באהבה ובשלמות, כאילו קיים את כל רמ"ח מצוות עשה. ועיין כיוצא בזה ברמב"ם (בפיהמ"ש סוף מכות). (שם).
ר. תלמידי חכמים דומים לשבתות וימים טובים, ומימלא כשם שיום חול מכין לשבת, כך יש להכין לתלמידי חכמים את כל צרכיהם ולתמוך בהם (קכה.).
רא. “וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד" (ישיעה נח, יג) זה רבי שמעון בר יוחאי שהוא מכובד בעולם הזה ובעולם הבא (קמה.).
רב. בברית בין הבתרים היה דין קשה, אבל “ויחשבה לו צדקה" (בראשית טו, ו), כלומר אברהם אבינו ע"ה חשב על גזירת ה' יתברך כצדקה וחסד. ומכאן נלמד שעל כל צרה שלא תבוא, תחשוב שזה רחמים ותצליח! (קמח.).