אכילה קודם הסעודה
ישתדל קודם הסעודה, שלא לאכול מאכל בשיעור כזית [27 גרם], וכן לא ישתה משקה בשיעור רביעית [81 גרם] בבת אחת, כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, כי מאחר והסעודה לפניו, ובעוד זמן מה יצטרך לברך ברכת המזון, נמצא שיפטור בברכת המזון את הברכה האחרונה שהתחייב על מה שאכל או שתה.
ומכל מקום אם אכל או שתה בטעות קודם הסעודה, לא יברך ברכה אחרונה. אלא שעדיין יש לו אפשרות לברך, באופן שלאחר הברכה האחרונה, יעשה איזשהו הפסק והיסח הדעת, וכגון שיצא מעט לחוץ, ואחר כך יטול את ידיו לסעודה. (ה''ע ב עמוד כט)
על כן, הנוהגים בשבתות לברך על מיני מאכל של מזונות, העץ, האדמה ושהכל, לאחר הקידוש קודם הסעודה, כדי להשלים 'מאה ברכות', אמנם מנהג טוב הוא, אך ישימו לב שלא לאכול שיעור כזית, כדי שלא יתחייבו בברכה אחרונה וכנ''ל.
ואולם כל זה כשמברך על פירות וכיוצא, אך לא יאכל סלטים או דגים, שמאחר ותיכף יאכל מהם בסעודה ולא יצטרך לברך עליהם, נמצא שבאכילתו עתה, גורם לברכה שאינה צריכה, לכך עדיף שלא יאכל מהם לאחר הקידוש. (חזו''ע ברכות יא)
המברך על פירות קודם הסעודה, והביאו לו עוד פירות בתוך הסעודה, לא יברך שנית, שנטילת ידיים וברכת המוציא, אינם מהווים הפסק.