פרק ט - ברכת הדלקת הנרות
א. המדליק נר של חנוכה בלילה הראשון צריך לברך שלש ברכות, הראשונה, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה. השניה, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. השלישית, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומהלילה השני ואילך מברך שתי ברכות, ברכת ההדלקה ''אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה'', וברכת ''שעשה ניסים לאבותינו''.
ב. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם, שנוסח הברכה הראשונה היא ''להדליק נר חנוכה'', מכל מקום כיון שיש אומרים שיש לברך להדליק נר ''של'' חנוכה או ''על מצות הדלקת נר חנוכה'' או הדלקת נר ''שלחנוכה'', לכן מי שבירך באחד מהנוסחים הנ''ל יצא ידי חובה ואינו רשאי לחזור ולברך שנית.
ג. כל הברכות הנ''ל לכתחילה צריך לברכם המדליק, ומכל מקום מי שאינו יודע לברך את הברכות, רשאי למנות שליח שיברך על הנרות, והשליח יברך וידליק את הנרות, ואף על פי שיש אומרים שרשאי בעל הנרות להדליקם בעצמו וחבירו יברך עליהם, מכל מקום העיקר כדעת הסוברים שהדלקת הנרות תיעשה על ידי מי שבירך. ויש אומרים שכשהשליח מדליק אינו מברך בנוסח הרגיל ''להדליק נר חנוכה'' אלא מברך ''על הדלקת נר חנוכה'' כשאר הברכות, ואף על פי שדבריהם נכונים להלכה, מכל מקום למעשה פשט המנהג לברך ''להדליק נר חנוכה'' ואין לשנות, אלא שאם בירך ''על הדלקת נר חנוכה'' יצא ואינו רשאי לחזור ולברך.
ד. רבותינו הראשונים ז''ל נחלקו בסדר הברכות, יש אומרים שרק ברכת להדליק אומרה קודם שמתחיל בהדלקה אבל שתי הברכות האחרות אומרן אחרי שהתחיל להדליק, ויש אומרים שרק בלילה הראשון מברך כל הברכות כולם קודם ההדלקה, אבל בלילה השני מברך קודם ההדלקה להדליק, ושעשה ניסים אחר הדלקת נר ראשון קודם שידליק הנר השני, וכן בליל שלישי קודם שידליק נר שלישי, ויש אומרים שאת ברכת ההדלקה יברך קודם ההדלקה ואת ברכת שעשה ניסים יברך בכל זמן שירצה, ויש אומרים שכל הברכות הנ''ל צריך לברך אותם קודם ההדלקה דקי''ל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן, והלכה כמותם שכל הברכות כולם יש לברכם קודם ההדלקה, וכן פשט המנהג.
ה. מי ששכח לברך קודם הדלקת נרות חנוכה, אם אירע כן ביום הראשון, לא יברך ברכת ''להדליק נר חנוכה''. ואם אירע כן ביום השני, או בימים שלאחר מכן, אם נזכר קודם שסיים להדליק את נרות ההידור יברך ''להדליק נר חנוכה'', ואם נזכר אחר שסיים נרות ההידור לא יברך, ואפילו אם נזכר ממש אחר שסיים להדליק את כל הנרות.
ו. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שמי ששכח לברך קודם ההדלקה אם אירע כן ביום הראשון, לא יברך ברכת ''להדליק נר חנוכה'', ואם אירע כן ביום השני, או בימים שלאחר מכן, אם נזכר אחר שסיים נרות ההידור לא יברך ברכת להדליק, מכל מקום ברכת ''שעשה ניסים'' ו''שהחיינו'' רשאי לברך גם אחר שהדליק כל הנרות, כל זמן שהנר דולק, ולא עברה חצי שעה מזמן הדלקתו. אבל אם עברה חצי שעה משעת הדלקתו או שכבה הנר, אינו רשאי לברך,
אלא ימתין עד שידליק נרות חנוכה בליל הבא של חנוכה ויברך שהחיינו קודם שידליק.
ז. מי שהדליק נרות בלילה הראשון ושכח לברך ברכת שהחיינו, או שלא הדליק נרות ביום הראשון כלל, רשאי לברכה בהדלקה בלילה השני, ואם אירע כן גם בלילה השני יברך בלילה השלישי וכן הלאה.
ח. מי שהדליק באחד הלילות נר אחד פחות מן הראוי לאותו לילה מפני שלא היה לו נר אחר ואחר כך הגיע לידו נר נוסף, וכן מי שטעה ביום בחושבו שהיום יום שני להדלקה ובאמת אין זה יום שני אלא שלישי, ואחר כך נזכר שצריך להדליק נר נוסף, וכן מי ששכח והדליק נר אחד פחות, ואחר כך נזכר שהיה צריך להדליק נר נוסף, בכל אלו האופנים צריך לחזור ולהדליק הנר הנוסף אלא שלא יברך על ההדלקה, שספק ברכות להקל.
ט. אחר שבירך על הדלקת הנרות, לא יפסיק עד שיתחיל במצות ההדלקה, אפילו בדברים שהם לצורך ההדלקה, ואם הפסיק בדיבור לצורך ההדלקה אינו חוזר ומברך, ומכל מקום רשאי לרמוז שיביאו לו שמן או גפרור, כיון שהוא מצורך ההדלקה, אבל בדברים שאינם לצורך ההדלקה גם ברמז יש להחמיר. ואם הדליק נר אחד, ועדיין לא הדליק נרות ההידור, טוב ליזהר שלא יפסיק בדיבור שאינו מענין ההדלקה, אבל בדיבור שהוא לצורך ההדלקה כגון לבקש שיביאו לו שמן או גפרור, מותר אפילו לכתחילה, כיון שכבר חלה ברכתו על הנר הראשון.
י. מי שבירך על הדלקת הנרות ותיכף שמע ברכה ודברים שבקדושה אינו רשאי לענות משום דהוי הפסק בין הברכה למצוה, אלא ישתוק ישמע הברכות ויכוון למה שאומרים, ומכל מקום אם כבר הדליק הנר הראשון רשאי לענות אמן ודברים שבקדושה אף על פי שעדיין לא הדליק את נרות ההידור.