אור ברסלב
הלכות חנוכה - פסקי משה פרק ו - מקום הדלקת הנרות

הלכות חנוכה - פסקי משה

פרק ו - מקום הדלקת הנרות

פרק ה - סדר הדלקת הנרות

א. נר חנוכה מצוה להניחו על פתח הבית מבחוץ, בכדי לפרסם את הנס, ויניחנו בטפח הסמוך לפתח, משמאלו של הנכנס לבית, בכדי שתהיה המזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ויכנס בעל הבית ביניהם בטלית מצויצת לקיים מה שנאמר: והחוט המשולש לא במהרה ינתק, ומכל מקום אם הניח את הנרות מימין הפתח, בדיעבד יצא ידי חובה. ובמקום שאין מזוזה בפתח, צריך להניח את הנרות מימין הנכנס.

ב. אף על פי שבארנו בסעיף הקודם שנר חנוכה מצוה להניחו על הפתח מבחוץ, מכל מקום אם הניחו בדלת עצמה בחלל הפתח, יניחנו בחצי השמאלי של חלל הפתח.

ג. יש אומרים שצריך להניח את הנרות על פתח הבית אפילו כשביתו פתוח לחצר, ויש אומרים שמה שאמרו להניח את הנרות על פתח הבית מבחוץ, היינו בבית הפתוח לרשות הרבים, אבל כשביתו פתוח לחצר מניחו על פתח החצר לצד רשות הרבים, וכן עיקר להלכה.

ד. מן האמור בסעיף הקודם יוצא, שאנשים שיש להם בתים פרטיים וקודם הכניסה לביתם יש חצר, צריכים להדליק את הנרות בפתח החצר ולא בפתח הבית, מכל מקום מי שחושש שאם יניח את הנרות בפתח החצר תיגנב החנוכיה או שיכבו הנרות מהרוח, רשאי להדליקם בפתח הבית.

ה. דירה או חצר שיש להם שני פתחים צריך להדליק נרות חנוכה בשני הפתחים מפני החשד, שפעמים יעברו ברוח זו ולא יעברו ברוח אחרת ויאמרו שכשם שלא הדליק בפתח שברוח זו כך לא הדליק בפתח שברוח אחרת. ומכל מקום לא יברך על הדלקת הנרות בשני הפתחים אלא בפתח אחד בלבד. וכל האמור לעיל כשיש לו שני פתחים בשני רוחות, אבל אם היו שני הפתחים ברוח אחת מדליק באחד מהם. וגם מי שיש לו שני פתחים שצריך להדליק בשניהם, אם ידוע לבני עירו שעיקר תשמישו בפתח אחד, ידליק נרות רק בו ואינו צריך להדליק בשניהם. וכל זה בזמן הגמרא, אבל בזמנינו שנוהגים להדליק בתוך הבית, ואין מקפידים להדליק בפתח הבית מבחוץ, אין צריך להדליק בפתחים כלל שאין לחוש עוד לחשד, וגם מי שרגיל להדליק מחוץ לביתו, ידליק רק בפתח אחד.

ו. מי שדר בדירת קומות שאין פתחה פתוח לרשות הרבים, יניח נרות חנוכה סמוך לחלון הפונה לרשות הרבים או בפתח המרפסת הפונה לרשות הרבים, ואם אין לו חלון או מרפסת הפונים לרשות הרבים, או שגר בקומה גבוהה, שהחלון או המרפסת גבוהים יותר מעשרים אמה מרשות הרבים (עיין להלן הלכה יג), יניח הנרות בדלת הכניסה לדירה, ולא בחדר המדרגות המשותף לכל דיירי הבנין. מכל מקום טוב ונכון שישתתפו כל דיירי הבנין בנר נוסף וידליקו על פתח חדר המדרגות הפתוח לרשות הרבים בלי ברכה, אחר שהדליקו כל אחד לעצמו בביתו בברכה.

ז. אף על פי שנתבאר לעיל שמי שדר בבית עם חצר צריך להדליק נרות בפתח החצר, ומי שדר בדירת קומות שאין פתחה פתוח לרשות הרבים, יניח נרות חנוכה סמוך לחלון הפונה לרשות הרבים או בפתח המרפסת הפונה לרשות הרבים, מכל מקום כיום נוהגים רבים וכן שלמים להדליק נרות חנוכה בתוך ביתם ממש, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש ויוצאים בו אף לכתחילה, ובמקום שחושש שמא תכבה הרוח את הנרות או תיגנב החנוכיה, מותר להדליק בפנים אפילו במקום שאין מנהג. ומי שאינו חושש מהגנבים אלא רק מפני הרוח, ראוי ונכון שידליקם בחוץ ובכדי שלא יכבו יתן עליהם כיסוי מזכוכית.

ח. בזמנינו שנוהגים להדליק נרות חנוכה מבפנים וכמו שנתבאר בסעיף הקודם, נחלקו הפוסקים היכן צריך להניח את הנרות בביתו, יש אומרים שצריך להניחם במקום האכילה, ויש אומרים שמניחם במקום השינה, והעיקר כדעת הסוברים שמניחם במקום האכילה.

ט. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שמקום אכילה עיקר, מכל מקום כל זה במי שאוכל בביתו שלו, אבל מי שמתארח אצל חבירו וסועד עמו סעודת ערבית וחוזר אחר כך לביתו לישון, אם נשארו בני ביתו בבית יצוה לאחד מהם שידליק נר חנוכה בביתו, ואם לא נשאר איש בביתו שכולם מוזמנים עמו אצל חבירו, לא ידליק אצל חבירו אלא ידליק אחר כך בביתו, ויש אומרים שכל שאינו חוזר לביתו בתוך חצי שעה מצאת הכוכבים ידליק אצל חבירו בברכה, ואין הלכה כמותם והעיקר כדעת הסוברים שידליק אחר כך בביתו. אולם אם הם עתידים לישון אצלו באותו הלילה או אפילו שאינם עתידים לישון אצלו אלא שכבר ישנו אצלו ביום הקודם, והם עתידים לחזור לביתם למחרת בשעה מאוחרת בלילה, צריכים הם להדליק נרות בבית חבירו, ובכך יצאו ידי חובת ההדלקה ואינם צריכים להדליק שנית כשחוזרים לביתם, ומכל שכן אם מדובר בבן נשוי המתארח עם משפחתו בבית הוריו או חתן המתארח בבית חמיו. ואין הם חייבים להדליק נר חנוכה בעצמם אלא רשאים להשתתף עם בעל הבית בהוצאת נרות חנוכה דהיינו שיתנו לבעל הבית פרוטה או שוה פרוטה והוא יקנה להם חלק בשמן ובפתילות וכמו שנתבאר בפרק ד הלכה י. ומכל מקום אם הם רגילים להדליק בביתם בחלון או בפתח הדלת, כשחוזרים לביתם ידליקו נרות חנוכה ללא ברכה.

י. מן האמור בסעיף ח' יוצא, שבחורי ישיבה אשכנזים שנוהגים להדליק נרות חנוכה כל אחד ואחד בפני עצמו וכמו שנתבאר בפרק א הלכה ג, לכתחילה ידליקו בחדר אוכל של הישיבה ולא בתוך הפנימיה. והוא הדין למשפחה או לאדם רווק שאין לו מי שידליק עליו בביתו, שמתארחים בבית מלון בימי החנוכה, שצריכים להדליק נרות בברכה (וכמו שנתבאר לעיל בפרק ד והלכה יט), שמדליקין נרות בחדר האוכל המשותף לכולם, ואם רצו להדליק גם בחדרם הפרטי, ידליקו בלא ברכה.

יא. מי שמדליק נרות מבחוץ במקום שיש רוח מצויה וכדי שלא יכבו מחמת הרוח, כיסה אותם במכסה של זכוכית כנ''ל, טוב ליזהר שכבר בשעה שמדליק יהיו הנרות מכוסים במכסה זכוכית, ולא ידליק ואחר כך יכסה מפני שיש אומרים שצריך שיהיו הנרות ראויים בשעת ההדלקה לדלוק במשך חצי שעה ואם בשעת ההדלקה אינם מכוסים בזכוכית, הרי הם עשויים להכבות מחמת הרוח. ומכל מקום אף מי שלא הקפיד בהנ''ל ודאי שיצא ידי חובתו, שאין זה אלא ממדת חסידות.

יב. יש אומרים שלכתחילה יש להניח את הנרות בתוך עשרה טפחים מן הקרקע, ואם הניחם מעל עשרה טפחים, יצא. ויש אומרים שלכתחילה יש להניח את הנרות מעל עשרה טפחים מהקרקע, ואם הניחם בתוך עשרה טפחים, יצא. ויש אומרים שרשאי להניחם בין למעלה מעשרה טפחים ובין למטה, ויש אומרים שצריך להניח הנרות למעלה מעשרה טפחים ואם הניחם למטה מעשרה לא יצא ידי חובת ההדלקה אפילו בדיעבד, והעיקר להלכה כדעת האומרים שרשאי להניחם בין למעלה מעשרה ובין למטה, ולכל הפחות יקפיד להניח את הנרות למעלה משלשה טפחים מהקרקע, ומכל מקום אם הניחם בתוך שלשה טפחים מהקרקע, יצא ידי חובה. ומי שדר בעליה לכל הדעות מניחם בחלון הפונה לרשות הרבים, אפילו אם הוא למעלה מעשרה.

יג. אף על פי שנתבאר לעיל שאפשר להניח את הנרות בין למעלה מעשרה טפחים ובין למטה, מכל מקום אסור להניחם למעלה מעשרים אמה (שהם תשעה מטרים וששים ס''מ), ואף על פי שיש אומרים שמי שמדליק נרות בתוך ביתו רשאי להניחם למעלה מעשרים אמה, מכל מקום אין הלכה כמותם, ולכן אם הניחם למעלה מעשרים אמה לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד, ולא יועיל אם יורידם למטה מעשרים אמה בעודם דולקים אלא צריך לכבותם ולהדליקם שוב למטה מעשרים, בברכה, בפרט אם הדליקם למעלה מעשרים אמה מחוץ לביתו.

יד. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שאין להניחם למעלה מעשרים אמה ואם עשה כן לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד, מכל מקום מי שמתגורר בדירה שהיא למעלה מעשרים אמה, ויש בסביבתו בנינים רבי קומות, יניח את הנרות בחלון הפונה לרשות הרבים באופן שגם בני הבית רואים את הנרות.

טו. מי שהדליק נרות חנוכה בתוך ביתו, ובתוך חצי שעה מזמן הדלקתם הוציאם מחוץ לביתו, לא יצא ידי חובת ההדלקה אפילו בדיעבד, וצריך לכבות את הנרות ולחזור ולהדליקם במקום הראוי, ומכל מקום כשיחזור להדליקם לא יברך על ההדלקה. והוא הדין למי שהדליק בחוץ והכניסם אחר כך לתוך ביתו. וגם מי שהדליק מחוץ לביתו לכתחלה לא יטלטל הנרות ממקומם כלל, אפילו ברשות אחת או בבית אחד, ואם עקרם ממקומם יצא ידי חובה גם אם עשה כן בתוך חצי שעה מזמן הדלקתם. ואם חושש שבני ביתו הקטנים יגעו בנרות ורוצה להגביה הנרות למקום אחר בבית כדי שלא יגעו בהם, רשאי להזיזם אף לכתחילה, ומכל מקום חכם עיניו בראשו ויניחם קודם ההדלקה במקום הראוי כדי שלא יצטרך אחר כך לטלטלם.

טז. מן האמור בסעיף הקודם יוצא, שחולה שאינו יכול לקום ממטתו להדליק נרות חנוכה, אם מנהגו להדליקם בתוך ביתו, מעיקר הדין מותר להביא אצלו את נרות החנוכה שידליקם על מיטתו ואחר כך יניחו אותם במקומם בתוך ביתו, ומכל מקום כיון שיכול לצאת ידי חובת ההדלקה על ידי שיאמר לאשתו או לאחד מאנשי ביתו שידליק הנרות במקומם הראוי, עדיף שיעשה כן מאשר לעקור הנרות אחר הדלקתם. ואם מנהגו להדליק מחוץ לביתו, אסור להביא אצלו את הנרות אלא יבקש מאחד אנשי ביתו להדליק הנרות מבחוץ ובזה יצא ידי חובת ההדלקה, ואם אין אנשי ביתו מצויים לידו, ימנה שליח שידליק הנרות במקום הנחתם, והשליח יברך וידליק הנרות, אבל לא יברך בעל הבית והשליח ידליק.

יז. מי שבשעה שהדליק נרות חנוכה אחזם בידו ואחר כך הניחם, לא יצא ידי חובתו, ומכל מקום כשחוזר להדליקם במקום הראוי לא יברך על ההדלקה. ויש אומרים שמה שאמרו שלא יצא היינו דוקא שאחזם בידו כל זמן מצותו, אבל אם אוחזם בידו קצת זמן ואחר כך מניחם כשהם דולקים, יצא ידי חובתו. ויש אומרים שאפילו אם הניחה אחר כך כשהיא דולקת, לא יצא ידי חובתו, והלכה כמותם.

תוכן העניינים

הלכות חנוכה - פסקי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה