הלכות ברכות להריטבא· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
פרק שלישי · ד
ומי שאכל פירות בתוך הסעודה עם הפת ביחד או אחריה מחמת סעודה שלא הוצרכו לברכה כמו שביארנו וחזר ואכל מאותו המין עצמו לאחר סעודה שלא מחמת סעודה אינו צריך לברך דכיון שכבר מלא כריסו ממנו. בהתר בלא ברכה אינו חוזר ומברך עליו כיון. שכולה אכילה אחת היא ואף ע"פ שזו אכילה של רעבון וזו היא של תענוג שם אכילה אחת היא ואינו דומה ליין שבתוך המזון הבא לשרות שאינו פוטר ליין שלאחר המזון הבא לשתות ששתייה שבתוך אכיל' כאכילה היא כנגד שתייה שלאחר סעודה והכתוב קראה שביעה שנא' ואכלת ושבעת וזו אכילה וזו שתייה ואף על פי שבתוך המזון גרם ברכה מפני ששתייה שכנגד אכילה היא שתיה מכל מקום כנגד שתיה שלאחר המזון היא אכילה. ונמצאת למד מכאן האוכל פתיתין ביין בלא ברכה מפני שהיין טפלה לפת וחזר ושתה מן היין שצריך לברך ולכך אנו מברכין בורא פרי הגפן אחר ברכת המזון.